Volume 1

Page 520

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אבא נאמן (ניימאן)

נולד באלקסוט (ליד קובנה), י"ח אדר תרל"ב (1872), לאביו זאב אריה , תלמיד-חכם ממשפחת רבנים. נתחנך בחדר ובישיבות. נמשך מבחרותו לחיבת ציון ובשנת העליה הגדולה תר"ן עלה ארצה יחד עם אחיו יצחק. בתחילה עסקו שניהם במלאכת האות העברית (חריתת מצבות, חותמות, ציור שלטים) בביתמלאכתם בשוק אל-דייר ביפו- אח"כ למד בבית-החרושת למיכאניקה של שטיין מלאכת חרש-ברזל ומכונאות. בשנות תרנ"ו-תר"ס עבד ביקב בראשון לציון. נשא לאשה, את שרה בת זרח (אלתר) מושלי. יסד בשנת תר"ס ביפו בית-מלאכה וחרושת למיכאניקה ובמשך

עשרות שנים חינך בו מאות צעירים לעבודה במתכת. בעיקר התמחה בעשית משאבות ובשכלולן לשרות החקלאות והפרדסנות. אחת המשאבות שהשתתף בהתקנתה נכנסה להיסטוריה כראשונה בשרות מכבי-אש בארץ, כשנוסדה בזכרון יעקב אגודת הכבאים הראשונה בארץ בשנת תרנ"ז אחרי הדליקה שנפלה שם ביקב.

השתתף בטיפוח הניצנים הראשונים של אמנות הבמה והמוסיקה בארץ, בהכינו בהתנדבות יחד עם אחיו יצחק את התפאורות להצגת להקת-החובבים הראשונה בא"י שנוסדה בתרנ"ד ביפו על-ידי הפועל-העגלון המשכיל חיים חיסין, מוריס שנברג ועוד. אז הציגו את "שולמית" לגולדפאדן (באידית) באולם בית-החרושת שטיין בנוה-צדק (16x8מטר). את העצים להקמת הבמה תרמו סוחרי-העצים יעקב ליטווינסקי ויצחק פרנק ולעשיית הבמה התנדב הנגר פסח אליהו שולמאן. בתור שחקנים השתתפו: חיים חיסין, מוריס שנברג, קלינר מרחובות, גב' סלוצקין מחדרה (בתפקיד "שולמית"), גב' רנדל, מנחם מנדל חנקין, מינקוב מרחובות, אריה וילנסקי מחדרה, האחים אברהם ויצחק פוטרמן - ואת הלווי בנגינה נתן המנגן יוסף הורוביץ (שנקרא "יוסף שפילר"). את ההכנסה בסך 15 נפוליונים הלוו לחברם חיים חיסין להוצאות הדרך כשנסע לאירופה להשתלם ברפואה (ומאז הוא ידוע בתולדות שיבת ציון בשם ד"ר חיים

חיסין) . לאחר שנה, בתרנ"ה, הציגה הלהקה ברחובות. את "זרובבל".

כן השתתף אבא נאמן ואחיו יצחק בתזמורת. הראשונה שנוסדה בארץ בשנת תרנ"ד בהדרכת המורה פראנק מהמושבה הגרמנית שביפו. שאר המשתתפים היו: אפרים יפה מחברון (מתירגמנו של ד"ר מרק שטיין), יעקב ליטווינסקי, בוריס רבינוביץ, יצחק רבינוביץ, היינריך בלכר, מכס מושלי, נתן קייזרמן, מנדל חנקין, יצחק פראנק (גיסו של אברהם בריל, הפקיד הראשי של יק"א ביהודה). אחרי הכנה במשך שלשה חדשים ערכו קונצרט בראשון לציון, בו נגנו גם "מארש פאלשטין" מיוחד שחיבר בשבילם בוריס אוסובצקי , מפקידי הבארון, אחיו של יהושע אוסובצקי (בוריס אוסובצקי זה יסד בתרנ"ה תזמורת בראשון לציון ובתרנ"ו גם בזכרון יעקב).

השתתף באגודת "אחוזת בית" והיה בין 60 הראשונים שבנו את בתיהם בשכונת "תל-אביב" ובזה הניחו את היסוד לעיר העברית הראשונה. היה פעיל ב"בני ברית" ועוסק בצדקה ובגמילות חסדים בהצנע-לכת.

לעת זקנה מסר את מפעלו לגדליה בנו והוא ורעיתו עלו להתישב בירושלים. צאצאיו: יוכבד ; הינדה אשת יהושע אלוף (וולפיאנסקי); גדליה; עזרא; אסתר אשת שמואל שיק; דינה אשת העו"ד יזהר הררי: פרידה אשת טולה זלטקין: צלה אשת נעמן סטבסקי.

אברהם שלוש

אבי משפחת שלוש בא"י נולד באוראן, אלג'יריה, בשנת תקע"ב (1812), לאביו אהרן. קיבל חינוך מסורתי-תורני, התמחה במסחר, נשא אשה, עסק במסחר והצליח בו וקבע עתים לתורה, אך כל הזמן לא הרפתה ממנו ההרגשה, שחיי-יהדות שלמים יכול יהודי לחיות רק בארץישראל, שוחח על כך עם ידידיו ומכריו וכמה מהם קיבלו את דעתו והחליטו לעלות ארצה יחדיו.

בשנת ת"ר התאספו יחדיו ושכרו אנית-מפרשים: שתביאם אל הארץ הקדושה.

ואלה שמות אנשי בית שלוש שעלו אז ארצה: ראש-המשפחה אברהם , אשתו שמחה, בנותיו ריקה (נישאה ליהודה כרסנתי) וחנה (נישאה לאלתר לוריא. צורף-כסף אשכנזי: מגזע האר"י הקדוש, שעלה מגליציה לצפת), ובניו אהרן בן 11, אליהו בן 9 ויוסף בן 7.

כשהגיעו באניה לחוף חיפה סער הים ימים אחדים ורק אחרי שנח מזעפו החלו לעלות בסירות אל החוף. אחת הסירות נתהפכה ושמונה-עשרה הנפשות שבה אנשים ונשים וטף - טבעו, וביניהם שני בניו הקטנים של ר' אברהם: יוסף ואליהו. (לזכרם קרא לאחר זמן אחיהם אהרן את בנו השני בשם יוסףאליהו, הוא העסקן הנודע יוסף אליהו שלוש, מבובל תל-אביב).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 520). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/520