Volume 1

Page 526

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לירושלים פנו ערביי המחוז בפטיציה לממשלה שתשאירו בטבריה.

הועבר למרכז הבולשת בירושלים במנהל משרד טביעות האצבעות וחוקר במחלקה לחקירות פשעים. בתפקיד זה ניהל את החקירה בענין רצח י. ח. ברנר, אחרי שמשטרת יפו לא הצליחה בכך והדבר עורר שאלות בבית-הנבחרים הבריטי, והוא הצליח לגלות את תעלומת הרצח בשכונת אבו-כביר.

בשנות תרס"ב-פ"ז שרת בחיפה כראש מחלקת החקירות והמשפטים הפליליים במחוז הצפון, ובתרפ"ז שרת בתל-אביב בדרגת קפטין כמנהל הראשון של המשטרה העירונית אחרי שעברה לרשות הממשלה.

בשנות תרפ"ח-פ"ט שרת כמדריך בבית-הספר לשוטרים בירושלים וכעוזרו של המנהל (ובשנת תר"ץ אף ממלא מקומו) המייג'ור קינגסלי-היט, עזר לו בחיבור ספר-הלימוד היסודי לשוטרים ותרגמו לעברית ולערבית. השתדל להכניס צעירים עברים רבים לביתהספר לשוטרים ולשרות המשטרה. בעת מהומות תרפ"ט היה ממונה על חקירת הפשעים בירושלים ובמחוז.

תוך שרותו למד בשעורי המשפט של הממשלה ובשנת תר''ץ הוסמך למשפטים.

בשנות תרצ"ג-צ"ד עבד במחלקה לחקירת פשעים במרכז הבולשת בירושלים, ולפי הוראות מגבוה הוטל עליו לנהל את חקירת רצח הד"ר ארלוזורוב בתלאביב ולהופיע כנציג התביעה הכללית לפני השופט החוקר מטעם המשטרה.

ביום 1.3.1935 נתמנה לשופט שלום. שרת ביפו, תל-אביב, חיפה, ומ-1937 בת"א ושופט למשפטים פליליים במושבות. בהיותו בקי בשפתם ובמנהגיהם של הערבים הצליח באופן מיוחד להשתמש בידיעותיו אלה לברר את האמת ולשכנע אותם על הצורך בשלום וצדק. הודות להשתדלויות שלו ושל השופט הרשם צדקיהו הרכבי שוכנע זקן השופטים סיר הרי טראסטד בדבר הצורך ליסד בתי-משפט קבועים בפתח-תקוה, רחובות ונתניה.

הועלה לדרגת שופט ראשי (סיניור מג'יסטרייט), שרת זמן מה כרשם בבית-הדין המחוזי בת"א ובתש"ה נתמנה לשופט שלום ראשי "בסמכות שופט בריטי" לת"א והמחוז. מצטיין במשפטי פושעים צעירים ביחס אבהי ושוקד על הצלת הנערים וביסוס עתידם כאזרחים ישרים ומועילים בצבור.

עוסק גם בצרכי צבור, בעיקר בארגון העדה הספרדית, יו"ר ועד העדה הספרדית בת"א וחבר הועד וההנהלה של הנציגות הספרדית הארצית, וחלק רב היה לו בפעולות למען בחירת הרב יעקב משה טולידאנו לרב ראשי בת"א. חבר פעיל בחוג הבימה. ממיסדיה ועסקניה של אגודת גן החיות בת"א. מרצה בצבור על נושאים משפטיים, חברתיים ופולקלוריים.

צאצאיו: תחיה אשת יונה אבני (שטיין), מכלוף (מיכאל), תקוה, עליזה, כרמלה אשת נעים האפט (דגניה ב'), יוסף, אבנר.

יוסף פרידמן

נולד בטבריה, בשנת תר"ט (1849), לאביו יעקב, שעלה ארצה בשנת תקפ"ט. למד בחדרים ובישיבות. בן 15 השיאהו לאשה את זיסל בת יחיאל בר זילברמן מצפת, מצאצאי הבעש"ט, עבר לדור בצפת והחל לעסוק במסחר.

כשרכב פעם מצפת לעכו דרך ואדי א'טווחין ("נחל הטחנות"' שבבקעה העמוקה בין צפת למירון), וראה שם ערבי מגדל אתרוגים בין פרדסי הלימונים המושקים במימי הנחל, החליט שלא נאה ליהודים להיות. זקוקים לעבודת הגויים בגידול "פרי עץ הדר" למצות. החג. בשובו לצפת בא בדברים עם אנשי העיר ושידל אותם להצטרף לחבורה לרכישת אדמה לעבודה חקלאית ולגידול אתרוגים ופירות אחרים. הצטרפו אליר ארבעה ראשי משפחות (אהרן קלר, צבי אריה מלואר, האחים יצחק ומיכאל פרידמן, האחים נתן ומשה יוסף דייץ), ובשנת תרל"ח, זמן מה לפני שבדרום נקנה החלק

הראשון של אדמת פתח-תקוה, קנו מהכפר ג'עוני כשליש מאדמתו (כ-2000 דונם) ומהם 9 דונמים עם מים להשקאה (הכפר מבר את השטח הזה לשם גאולת שניט מבני הכפר שנקראו לצבא). יצאו אל הכפר, החלו לעבוד את האדמה וקראו למושבם גי-אוני. גן האתרוגים ויתר עצי הפרי התפתח יפה ונשאר קיים עד היום ברשות המשפחה, אך במשק החקלאי נתנסו החלוצים הראשונים בנסיונות קשים ומרים של סבל ומחלות ומחסור, והוא עצמו אף נעשה בעל-מום (חיגר) לכל ימי חייו בעקב אסון שקרה לו בעת רכיבה על סוס שהשתולל לפתע והפילו וגרר אותו על קרקע הטרשים. הישוב הקטן לא יכול להחזיק מעמד, אך גאולה באה לו במהרה, כשבא ר' דוד שוב בשנת תרמ''ב וקנה שם עוד קרקע ליסוד המושבה ראש-פינה. ר' יוסף נתקבל כפקיד בפקידות הבארון רוטשילד ועזר בפעולות תיווך והכנה לגאולת קרקעות בגליל ובתיווך בין השלטונות הטורקיים ובין הפקידות של הבארון. לאות הוקרה העניקה לו הממשלה את התואר "אפנדי''

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 526). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/526