Volume 1

Page 89

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זמן-מה), ובתרס"ט הוזמן לרבנות בקהלה העתיקה טיקטין. בכל מקומות כהונתו נתפרסם כגאון וצדיק וחכם ומומחה בישוב סכסוכים פרטיים וצבוריים. בגלל מסירותו לציון ומאמריו ודרשותיו הנלהבות פסלה הרשות הרוסית את בחירתו לרב בעיר אוסטרולנקה, אך הסינאט הרוסי נענה לערעור הקהלה

ואישר את הבחירה.

בעת הפרעות ברוסיה ובעת גירוש היהודים ממחוזות הספר במלחמת-העולם הראשונה פעל והפעיל במרץ ובמסירות ובכח-השפעה אדיר לעזרת הרעבים ולשיכון הפליטים והמנושלים.

בתרפ"ט עזב את כסא הרבנות ועלה ארצה והגיע בעצם ימי הפרעות, אך לא נואש ואף עודד את מקורביו, כי על אף כל נכלי השטן ומשרתיו קום יקום ישראל לתחיה בארצו. השתקע בתל-אביב, לא קיבל עליו שום משרה, רק התמסר ללימוד תורה ולסידור כתביו בחידושי תורה. בביתו ברחוב הגלבוע החזיק בית-תפלה בשם "אוהל אברהם", ששימש כעין מרכז למוקיריו הרבים מעולי גרודנה והפלך.

נפטר בת"א, כ"א כסלו תש"ב, והובא לקבורה בהר הזיתים בירושלים.

ספריתו הרבנית העשירה פתוחה לשימוש תלמידיחכמים במעונו שברחוב הגלבוע בתל-אביב.

בנו הוא הרב יצחק ליב פינחס (עו"ד רבני ועסקן החרדים).

הרב שמעון אשריקי

נולד בעיר סאפי, מארוקו. בשנת תר"כ (1860), לאביו חיים , שהיה מעשירי עירו. בהיותו בן חמש עלה ארצה עם הוריו, ואביו, שהיה איש-מסחר, התישב ביפו והצטרף לראשוני הישוב העברי בה, גם הם מעולי מארוקו. כאן התמסר הנער ללימודי התורה והיה תלמיד ותיק להרב שלמה חזן . לאחר שנים אחדות, כשנפטר

אביו, עבר לירושלים, המשיך ללמוד בישיבה של חכמי הספרדים ונתפרסם כעילוי ולמדן מופלג. בהסכמתו נישאה אמו להראשון-לציון רבי אברהם אשכנזי , שאימצהו כבן לו.

נשא לאשה את בוליסה סול בת החכם והעשיר ר' אברהם פינסו , ממנהיגי העדה. יצא בשליחות הכולל לערי הודו ובבל, צפון-אפריקה וספרד, פעל לטובת העדה ולעצמו הסתפק במועט.

בשובו ממסעיו נתמנה לחבר בית-הדין של העדה והמשיך במשרתו זו עד טבת תרפ"א; אז הועלה לדרגת ראש-בית-דין במקום הרב יוסף חיים הכהן שנפטר, וניהל בכשרון את עניני העדה.

עסק גם בצרכי צבור כלליים והיה חבר ועד העיר ליהודי ירושלים בשנים הראשונות של מוסד זה. היה מחמיר על עצמו באורח-חיים של חסידות ופרישות, אך לגבי אחרים היה סבלן והתיחס בשלום ובחיבה לכל אדם בלי קנאות מחרחרת-ריב. היה מנעים שיר ושמחת החיים לא עזבתהו אף בשנותיו האחרונות למרות יסורים ופגעים שעברו עליו. לעת זקנה נסתמא וגם נפל למשכב, וכך עברו שתי שנותיו האחרונות תוך יסורים מרים, שקיבלם באהבה.

בנו חיים הוא מורה ראשי לשפה הערבית בגימנסיה הרצליה ובבית-הספר התיכוני למסחר בתל-אביב.

בתו וידה נישאה להסופר החכם והמלומד ר' יצחק יחזקאל יהודה . היתה הראשונה בבנות עדות המזרח

שגידלה את ילדיה מקטנותם בשפה העברית והרבתה להיטיב במעשי צדקה וחסד בסתר (נפטרה בירושלים, עוד בחיי אביה, י"ד אדר תרפ"ז). נפטר בירושלים, כ"ו סיון תר"ץ.

פרופ' אריה פייגנבוים

נולד בלבוב, בשנת תרמ"ה (19.8.1885) לאביו מנחם, בנקאי חרדי ממשפחת רבנים. אביו רצה להכינו להיות רב בישראל ונתן לו חינוך תורני מילדותו (בין מוריו היו הסופרים העברים יצחק אבן וגרשום באדר בלבוב), ואח"כ שלח אותו להאלברשטאדט שבגרמניה לבית אחד הרבנים, שילמד שם תלמוד והשכלה כללית לשם כניסה לגימנסיה. גמר את הגימנסיה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 89). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/89