Volume 1

Page 99

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאה קוק

נולדה בקריצ'ב, פלך מוהילב, רוסיה, כ' כסלו תרמ''א (1880), לאביה ר' אריה ליב סלוצקין, תלמידחכם גדול שכל זמנו היה קודש ללמוד תורה ולעסוק בצרכי צבור וצדקה, ולאמה פרומה גישה לבית בא ייבסקי, שניהלה מסחר מנופקטורה בסיטונות לפרנסת המשפחה. קיבלה חינוך דתי-תורני ואביה לימד אותה תורה יחד עם אחיה, והשכלה כללית קיבלה בפרוגימנסיה רוסית ולמדה גם עברית, אנגלית וצרפתית.

בתרנ"ח עלתה ארצה עם הוריה והתישבו ביפו ובתרס"ה נישאה לר' שאול חנא קוק, אחיו של הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אז רבה של יפו ואח"כ הרב הראשי לארץ-ישראל.

היתה מזכירת-כבוד של "עזרת נשים" ביפו, שנוסדה ביזמת פרידה רבינוביץ, צינה חיה דיזנגוף, אשת ד"ר מנחם שטיין ופרלה שלוש. במלחמת-העולם הראשונה יסדה יחד עם העסקניות מרת אנגל, וייס, לאה יעקבסון, דבורה רדלר-פלדמן ופרידה רבינוביץ את החוג התרבותי לנשי תל-אביב, שהחזיק שיעורי-ערב לעברית (בביה"ס למלאכה מיסודה של מרת הופיין ) ושיעורי תנ"ך והרצאות בתולדות ישראל (שנערכו בכל שבת בבית חברות הועד לפי תור והחברות היוזמות היו המרצות).

אחרי המלחמה השתתפה עם הרבנית דבורה אהרנ סון, שפרה שפירא, מרת סלומון מאמריקה, פרידה מייזל ורבקה רודרמן ביסוד חברת גמילות-חסדים של נשי תל-אביב (הקיימת עד היום ונקראת על שם הרבנית אהרנסון ז"ל) והיתה מזכירת הכבוד הראשונה של החברה.

השתתפה ביסוד "הסתדרות נשים עממית", שהקימה מטבח עם ובית לימוד מלאכה לבנות, והיתה הצירה היחידה מטעם הסתדרות זו באספת הנבחרים השניה.

השתתפה עם שרה עזריהו, פרידה קורנגרין, רבקה רודרמן ושמחה אברונין ביסוד החברה "חלוקת לתם

בסתר", שסיפקה צרכי מזון בדרך כבוד למשפחות של נצרכים צנועים ולומדי תורה.

בתרפ"ח יסדה יחד עם בלה גזונדהייט, רבקה רו דרמן, אסתר אלישקובסקי ולאה קרצ'מר את "הסתדרות נשי מזרחי" בתל-אביב לפעולות חסד, תרבות וצבור ברוח דתית-לאומית. השתתפה עם הד"ר א. גרינברג, שרה עזריהו, חמדה גלעדי ורבקה רודרמן ביסוד שותפות "הירקן" לכיבוש מקום בשוקי תלאביב ליבול המשקים העברים נגד ההתחרות הנכרית.

חיים שמרלינג

(בשמו המלא: חיים שמואל) נולד בחברון בשנת תקפ"ו (1826) לאביו משה ולאמו חנה דבורה, שעלו ארצה בשנת תקפ"ג (1823) - כפי המשוער - במלאות שבוע ימים לחתונתם, יחד עם אבי-המשפחה ר' שמעון שמרלינג ואשתו מעיר שקלוב, שנשלח בפקודת ר' דובער שניאור זון ("האדמו"ר האמצעי") מליובאוויטש ליסד ישוב של חסידי חב"ד בחברון, שלפני כן לא היה בה כל ישוב אשכנזי.

נתחנך בלימוד תורה וחסידות בבית אביו ואביאביו. כשגדל נשא אשה ממשפחת עולים חדשים בחברון ועסק במסחר שהיה קיים אז בחברון: מכירת מצרכים לערביי העיר והסביבה, ושיווק יבולם בירושלים וביפו. לאחר שנים רבות עבר להתישב בירושלים. ואחרי שנים אחדות עבר בראשית הקיץ של שנת תרכ"ו (1866)

להתישב ביפו, בעת שהישוב היהודי בה מנה רק משפחות אחדות, - וביניהן רק שלש משפחות אשכנזיות שהיו מרוכזות כולן בחצר "דאר אל יהוד" שבעיר העתיקה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 99). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/99