תקופה, וניהל את בית מסחרו הידוע של קצנלבויגן. ב-1909 חזר לוורשה ויסד מחדש בית מסחר והוצאת ספרים. היה הסוכן הראשי של הוצאות הספרים ראם, מץ ורוזנקרנץ. במשך הזמן הוציא לאור הרבה ספרי קודש וספרי רומ"ל.
היה מהמיסדים הראשונים של תנועת המזרחי בפולין וליטא, חבר הדירקטוריון של הקרן הקימת לישראל בפולין, השתתף בקונגרס השנים עשר בקרלסבד.
בשנת 1920 שלח שנים מבניו לארץ להכשיר את הקרקע לעליתו ולהתישבותו בתור אכר. שאיפתו היתה להתמסר לעבודת אדמה בארץ-ישראל.
מיום עליתו ב-1925 התישב בירושלים ופתח בית מסחר ספרים שחלק גדול מהספרים הביא אתו מבית מסחרו בוורשה.
בשנת 1927 העביר את בית מסחרו לתל-אביב, בו המשיך עד יום פטירתו.
נפטר בתל-אביב, כ"ג אלול תשי"א (24.9.1951). בארץ היה בל השנים פעיל בהסתדרות המזרחי והיה ידוע כאחד מהחשובים בין חסידי קרלין-סטולין.
צאצאיו: לאה אשת יהודה באומרגר (בת-ים), חיה (ת"א), משה (מסחר בספרים בלונדון), שלמה (חזן, בניויורק), יעקב (נתניה), ראובן (מהנדס העיר לשירותי הטלפון, דאר ישראל, מאז 1920).
צבי בן-כהן (פריזנט)
נולד ט' כסלו תר"ן (דצמבר 1889) בעיירה צרנוב, פלך חרסון ברוסיה.
לאביו משה פריזנט ולאמו חיה בת משה שפושניק .
למד בחדר פרטי. בבחרותו פעיל באירגון הצעירים בעיירתו וביסוד ספריה בשבילם.
בשנת 1907 עזב את רוסיה ונסע למונטריאל (קנדה) ועסק בעבודה ואח"כ במסחר בפילאדלפיה (ארצותהברית). היה פעיל בפועלי ציון וב"פרבאנד" של הפוע לים היהודים הלאומיים, ובשנות מלחמת העולם הראשונה יסד ששה סניפים בעירו וקיבל סיכה לאות הכרה ולמזכרת.
התנדב לגדוד העברי האמריקאי וזמן מה שירת כעובד צבאי בנמל חיפה (1918). השתתף בהגנת ירושלים ובהגנת תל-אביב ב-1920 בפיקודו של הקולונל מרגולין. כשפורק הגדוד פקד השלטון הצבאי להסיע חזרה את המתנדבים למקומות התגייסותם ולשחררם שם. לפי זה היה הוא צריך לנסוע על חשבון הוד מלכותו ובמדיו עד קנדה ולחזור משם כאזרח חפשי לארה"ב. אך בלונדון נפרד מהשיירה המוחזרת וקרוב לשבעה חדשים עמל להסביר למחלקה המתאימה במיניסטריון המלחמה שהוא רוצה להשאר בארץ שהתנדב להלחם בה ויוכל להתקיים שם בלי להיות למעמסה על הצבור, עד כי סוף-סוף הבינו והסכימו להצעתו ובראשית 1921 חזר לארץ.
עלה לתל-חי - כפר גלעדי והשתתף בהגנת המקום. אח"כ עבד פחות משנה אחת ב"המשביר" וכשנתים וחצי עסק עם שלשה חברים מהגדוד בבית-מסחר ספרים בתלאביב, שנקרא אז "תרבות" ואח"כ "מצפה".
ביום י"א שבט תרפ"ג נשא לאשת את אפרת בת נחמה ויחיאל מיכל פוחצ'בסקי מראשון לציון (ראה כרך ג', עמודים 1246, 1281).
בסוף שנת תרפ"ג עבר לחקלאות בראשון לציון, היה פעיל בהסתדרות "בני בנימין", ואח"כ כל השנים במועצה המקומית ובמועצת העיריה, בהסתדרות החקלאים המקומיים ובהתאחדות האברים ובועידותיה ובמוסדותיה.
נפטר בראשון לציון כ''ד חשון תשי"ט (7.11.1958).
צאצאיו: גדעון משה ז"ל (בפרוץ מלחמת העולם השניה למד באוניברסיטה בארה"ב, וכשנקראו בני הישוב בארץ להתגייס לצבא, ראה חוסר-הגינות בניצול שהותו בחו"ל להשתמטות מהחובה, התגייס משם לצבא ונפל בקרב בחזית בלגיה), רות (גמרה בית מדרש למורות) אשת עלי ארבל (מקודם סגלוב) (מבוגרי הטכניון בחיפה, משרת בצבא הקבע ונשלח לשתי שנות השתלמות בארה"ב).