פסטר, פנינה אשת יצחק רפפורט, צפורה אשת יוסף פישר, דוד, יוכבד אשת משה ליבנה.
משה יעקב רביקוב
נולד סיון תרל"ג (1873) בייז'ורי שבפלך גרודנה (רוסיה).
לאביו ר' יוסף הכהן (נודע בכינוי יושה ריב'ס) ולאמו מרים. למד בחדר ואח"כ למד מלאכה ונתחנך מבית אביו לתורה ולעבודה ולגמילות חסדים.
בשנת תרנ"ה נשא לאשה את רבקה לאה בת מנחם לאם (נפטרה בתל-אביב, ו' שבט תשי"ד).
היה מטובי האזרחים והפטריוטים היהודים בעיירה סקידל, נתבע ונענה לכל דבר שבצדקה ולצרכי הצבור, חבר באגודה ציונית ובעל מניות באוצר התישבות היהודים.
הצטרף לאגודה להתנחלות בארץ-ישראל שרכשה בשביל חבריה ויסדה את כפר-אוריה, ובאלול תרע"ג (1913) עלה לארץ עם משפחתו להתישב על נחלתם בכפר. אך בגלל תנאי הבטחון הגרועים וסכנת הנפשות במקום בימים ההם לא יכול להוציא את משפחתו שמה והשתקע בתל-אביב ועבד בסנדלרות.
השתתף ביסוד הבנקים קופת עם והלואה וחסכון ונרשם בספר הזהב של הקה"ק על-ידי הלואה וחסכון תל-אביב-יפו כאחד ממיסדיה הראשונים.
עוד לפני היות הנהלה ציונית ומוסדותיה לקבלת עולים ולאיכסונם הראשון שימש בית רביקוב בתל-אביב אכסניה לעולים חדשים יוצאי גרודנה ואחרים, ומאות עולים מצאו בבית זה מקום לינה וסעד בצעדיהם הראשונים בארץ. כן נתן יד לכל פעולה מאורגנת לטובת הצבור והזקוקים לסעד, כחבר באגודות גמילות חסדים, ביקור חולים וכדומה.
צאצאיו: מנחם, שמואל (ז"ל), מרים, יוספה אשת חיים ירקוני, יוסף (ראה ערכו בכרך זה), רחל, שרה אשת אברהם שפרלינג, זהבה, רוחמה.
יוסף רביקוב
נולד ז' שבט תרס"ג (1.2.1903) בסקידל שבפלך גרודנה (רוסיה).
לאביו משה יעקב (ראה ערכו בכרך זה) ולאמו רבקה לאה בת מנחם לאם. באלול תרע"ג, בשנתו ה-11, עלה לארץ עם הוריו ולמד בבית-הספר תחכמוני ביפו. היה מראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים.
שירת את הצבור בעבודה מינהלית בתפקידי מזכיר במרכז הירושלמי להתאחדות עולמית של צעירים (19251927) , אגודת הקומיסיונרים בתל-אביב ויפו (19291934) , התאחדות בעלי בתי המלון והפנסיונים בארץישראל (1936-1935) ואחרים. אח"כ עבד כסוכן של בתי-חרושת וחברות ביטוח עד קום המדינה.
מאז עובד בתרגום ספרותי מלשונות אחרות לעברית. תירגם את "דון קיחוט" למיגואל די סרוואנטס , "המהפכה הצרפתית" לתומאס קארלייל , וכמה מספריהם של ג. ד. מופאסאן, אמיל זולה, ויקטור הוגו, אונורה די באלזאק, קפיטן מאריאט וסופרים אחרים.
השתתף במערכות עתונים שונים ("החברה", "יזמה", "חרות") וכתב מאמרים רבים בענינים כלכליים וסיפורים מחיי הארץ, פיליטונים בפסיבדונים "רב אשי".
ראובן ינאי (ינואר)
נולד בשנת תרפ"ב (8.3.1922) בליפנו שבפולין. לאביו שלמה ולאמו איטה בת ראובן סגל. למד בגימנסיה עברית "תרבות" עד גיל 13.
ב-1935 עלה לארץ עם הוריו והשתקעו בתל-אביב. המשיך ללמוד בבית-הספר העממי "הכרמל" ובבית הספר התיכון "גאולה" ואח"כ באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות עברית, מקרא והיסטוריה עברית).
שירת שלש שנים ב"הגנה" וארבע שנים בבריגדה העברית במלחמת העולם.
ב-1949 נשא לאשה את אביגיל בת נח ורטהיים.