בישיבת גור. אחרי מלחמת העולם הראשונה יצא בגיל 16 לברסלאו שבגרמניה, התכונן בלימוד אכסטרני ועמד בבחינת בגרות ולמד ששה זמנים באוניברסיטה.
ב-1920 יסד בברסלאו, ביחד עם פרופ' קלוץ (כיום בישיבה-קולדג' בניו-יורק), את הקלוב "עבריה" לדיבור עברי. עסק בהוראה ובעבודה ספרותית. שם יצאו ספריו בגרמנית : Der Ostjude" ,"Ein Spiel des Leides"" והרומאן ."Sieben Hungertage" ב-1928 נשא לאשה את חוה קתרינה בת איגנאץ שטוכניול. עלה לארץ ב-1935 . עבד בתור מורה במערכת החינוך עד קום המדינה. אח"כ הועבר לשרות משרד החינוך בעריכת השבועון לעולה "פרוזדור". משחוסל השבועון אחרי שלש שנים הועבר לעריכת המדור המיוחד "פרוזדור" בעתון "אומר". כן עבד בעריכה וסיגנון ב"הדור". באחרונה עובד כמרצה קבוע מטעם המרכז לתרבות ומועצת פועלי תל-אביב.
פירסם מאמרים רבים ב"הפועל הצעיר'', "הדור", "דבר", "הגה" ו"אומר", וקטעים ממחזהו "החכם מדסאו'' נדפסו ב"מאזנים".
ב-1954 הציג "אהל" את המחזה שלו "מנדל החוכר" (על פי אגדה מאת י. ל. פרץ). ובשנת 1956 הציג "אהל" את הקומדיה שלו "שרגא פייבוש הולך לנגב". הקומדיה תורגמה לאידית. קומדיה חדשה בשם "ממבו סם-בו" נרכשה על ידי "אהל".
ספריו: "רחמים ודם" (הוצאת "יבנה" ת''ש), "החכם מדסאו" (ניומן, תש"ו), "יום בגן החיות" (ניומן), "בצפרני השטן", סיפורי אהבה מתקופת החשמונאים (שמעוני, תש"י), "ששה מחמשה", כנור חליל ותוף (ראובן מס), "אל האור", "הצגתנו" (ארגמן), "רמי הקשר" (ברלוי), "קיצור דברי ימי ישראל" ("ניבי", תשי"ד), "אולפן" ("יבנה"), "הסניגור הגדול" (רבי לוי יצחק מבארדיצ'וב - "ניב", תשי"ח). ארבעה ספרים נמצאים תחת מכבש הדפוס.
הרב זינדל (חנוך) כהנא
נולד כ"ד אלול תרמ"ד (1884) בצפת.
לאביו ר' נחמן (יליד צפת גם הוא, מצאצאי רבנים מגליציה) ולאמו פסי פייגה בת ר' משה מילר (גם הוא יליד צפת, מצאצאי רבנים מגליציה).
למד בחדר ובבית המדרש והגיע לרמת-ידיעה בתורה, שלפי הנהוג אז בצפת הספיקה לשימוש בתואר "הרב".
בשנת תרס"ג נשא לאשה את גיטל בת ר' אליהו גולדשטיין, מדעש, מחשובי כולל זיבנבירגן בארץ.
בנה לו בית ברובע היהודי לדירה ולעסק תעשיה ומסחר ביין ויי"ש. כבן למשפחה מיוחסת תפס מקום בחיי העיר כמזכיר וחבר ההנהלה בת"ת וישיבה "בית חתם סופר", ואחרי שועדת בקורת מטעם הנדיבים באמריקה דרשה למזג ישיבה זו עם ישיבת הרידב"ז לשם קימוץ בהוצאות המינהל ומפני שבשתיהן נתמעטו הלומדים, עבר יחד עם יתר חברי ההנהלות של שתי הישיבות להנהלת הישיבה המאוחדת. עסק גם בצרכי צבור ובראשית מלחמת העולם הראשונה נבחר לועד העזרה ונסע פעמים בשליחותו ליפו, להשתדלות לטובת הצפתיים אצל ועד העזרה המרכזי בראשות מאיר דיזנגוף. סמוך לסוף המלחמה, כשכשל כח העמידה של יהודי צפת בפני הרעב והמגפות וברח כל מי שיכול לברוח מהעיר, יצא ר' זינדל כהנא וכל ביתו אל קרובי אשתו לטרנסילבניה, ובשנת תרפ"א חזרו לצפת.
שנתיים עסק שוב בתעשית יין מענבי הגליל, עד שהשלטונות פקדו להפסיק את הייצור הביתי של יין למכירה, ואז קיים במשך שנים בית מלון קטן. כן השתתף עם שרידי המנהלים בקימום הישיבה המאוחדת ובפתיחת מקורות הכנסתה מחדש אחרי שנסתמו בשנות המלחמה, ובס"ה פעל 28 שנים בניהולה הכספי של הנהלת הישיבה. זמן מה היה גם חבר מועצת העיריה מנבחרי היהודים.
בשנת תרצ"ג פרש מעסקיו ועבר לדור בתל-אביב וכאן המשיך כל השנים בעסק מסחר ויצוא אתרוגים, שאביו ז"ל התחיל בו.
כתב בעתונים "חבצלת", "מוריה" ועוד.
צאצאיו: לוי יצחק, חיה, משה, רחל אשת חיים