Volume 10

Page 3495

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מוד השפה העברית, באיסוף כספים לקהק"ל וכו' והיתה חברה בועד הציוני העירוני. אחרי המהפכה הבולשבית המשיכה בעזרה לתנועות-נוער ציוניות בלתי-לגאליות בעריכת קורסים לעברית, ולתנ"ך וכו', ובתה ובנה, שפעלו ברוח שנתחנכו בה על-ידי אבא ואמא, נאסרו ב"עוון" ציונות ונדונו לגירוש לסיביר, אך העונש הוחלף להם ב"גירוש" לארץ-ישראל, ואז עלו גם ההורים עמהם.

עלתה לארץ עם המשפחה בחודש ניסן תרצ"ב (1932) והשתקעו ברחובות.

פעילה כל השנים בועד יוצאי ייקאטרינוסלאב (כיום נקראת העיר דניפרופטרובסק), בעזרה לסידור העולים מהעיר ומהסביבה ובהנצחת זכר האישים והתנועה הציונית והישוב היהודי מהעיר ההיא.

רושמת כל השנים זכרונות מתנועת חיבת ציון והציונות והפעילות הציונית והעברית מהימים ההם ועד עתה.

במלאת לה 70 שנה נרשמה בספר הזהב של הקהק"ל על-ידי יוצאי ייקאטרינוסלאב, הזוכרים ופוקדים אותה בחיבה ובהוקרה.

צאצאיה: מרים אשת משה ליפקין (רחובות), יהודה (רחובות), רלי הי"ד גרינברג (היתה מורה לעברית בגימנסיה "תרבות" בלודז ונספתה עם בעלה ושני ילדיה בגטו וארשה), אברהם (מהנדס מכרות, נשאר ברוסיה).

אברהם (אלברט) נוימרק

נולד בראשית שנת תרמ"ה (11.10.1884) בבריסק דליטא.

לאביו בן-ציון (ציר הקונגרס הציוני הראשון) ולאמו פייגה .

למד בבית-הספר העממי היהודי בבריסק ואח"כ בביתספר טכני בבאקו שמעבר לקאוקאז. אח"כ למד בביתספר גבוה להנדסה בפאריס וב-1909 הוסמך למהנדסמכונות. ב-1911 עבד בבית-החרושת רנו בפאריס וב-1913 בבית-חרושת למכוניות ולמטאלורגיה בשארלרוא שבבלגיה. ב-1914 התנדב לחיל האויר הצרפתי ושירת בו כקצין. אח"כ הועבר ללגיון הזרים, השתתף בקרבות

ליד ריימס ועל המארנה, נפצע קשה והוענק לו הצלב הצבאי הצרפתי. ב-1919 צורף כמומחה טכני למשלחת הצבאית הצרפתית לפולין בפיקודו של הגנרל ווייגאנד. בעד פעולותיו במשלחת זו הוענקו לו צלב אנה הקדושה (רוסי) וצלב סטאניסלאב הקדוש (פולני).

ב-1919 נשא לאשה את מרים בת פישל הכהן אור לינסקי.

ב-1921 עלה לארץ, עבד בניהול בנין מחנות לצבא בסרפנד והתגורר בבאר יעקב.

ב-1922 נתמנה למנהל בית-המלאכה של חברת כי"ח (אליאנס) בירושלים, בו ניהל גם שיעורי-הערב להשתלמות מקצועית מטעם ועדת התרבות של מועצת פועלי ירושלים. באותה שנה נתמנה אח"כ למנהל טכני בהנחתו ובתיפעולו של קו המים ממעינות עין-פרה לירושלים. בשנים 1935-1931 עבד בשליחות חברת רנו הצרפתית בארצות דרום אמריקה (ארגנטינה, אורוגואי, ונצואלה). בשנים 1956-1935 היה בעל מלון סן רמו בירושלים, שנוהל על-ידי אשתו, והוא המשיך בעבודתו המקצועית.

ב-1936 יסד גדוד מכבי-אש מתנדבים בירושלים, ב-1938 נתמנה למפקדו ומ-1940 ואילך היה יו"ר אגודת מכבי-אש מתנדבים שיסד. על שרותיו בהגנה האזרחית בירושלים במלחמת העולם הוענקו לו ב-1945 מדלית ההגנה ומדלית השרות המצוין מטעם ממשלת בריטניה. במלחמת השחרור התנדב לשרותי הבטחון והיה ממונה על חלוקת המים בתקופת המצור והמשיך בהנהגת שרותי הכיבוי. ב-1950 הוענקה לו מדלית הוקרה מממשלת צרפת בעד עזרתו ועזרת גדוד הכבאים בעת הפגיעות הערביות בבנין הקונסוליה הצרפתית בירושלים. היה חבר פעיל באגודת המהנדסים וכגבאי ראשי בבית-הכנסת שבבית-הספר למל בירושלים.

לבנאי חפשי נתקדש ב-1911 בלשכת "טובת העם" בפאריס.

משעלה לארץ המשיך את העבודה בלשכת "דודגה" ביפו, בה הועלה לדרגה שלישית. ב-1934 השתתף ביסוד לשכת "ירושלים" בירושלים. ב-1924 השתתף בעריכת הבטאון של המיסדר בירושלים. בשנות עבודתו בארצות דרום אמריקה השתתף בעבודת הלשכות שבהן.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3495). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3495