Volume 10

Page 3513

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

טובה אלכסנדרוביץ-טורנהיים

נולדה בטבת תרס"ג (דצמבר 1902) בגרודנה, רוסיה.

לאביה יוסף (בר אורין) אלכסנדרוביץ ולאמה פייגה צפורה בת ר' זלמן שטרנשוס (אחות הרב מאיר אבא שטרנשוס-שטרן , ראש ישיבה בניו-יורק, מצאצאי הרב ברוך שצ'וריק , ראש ישיבת רוז'אני, וממשפחת הרב יעקב ברסטוביצקי , דיין בוולקוביסק).

קיבלה חינוך ציוני-מסורתי, למדה עברית מילדותה והשתלמה אבסטרנית בהשכלה כללית ברמה תיכונית.

היתה פעילה בתנועת הנוער הציוני, בהחלוץ, בצעירי ציון וכו'. פעלה בתור גננת ומורה לעברית וניהלה שיעורי ערב לעברית במפלגת צעירי ציון בלודז.

עלתה לארץ בקיץ 1924, ומאז עבדה 30 שנים רצופות בתור מנהלת הרישום והארכיון המרכזי בעירית תל-אביב.

ב-1935 נישאה למר ארנסט בן שלמה טורנהיים (מהנדס).

חברה בארגונים ובמוסדות שונים ובהסתדרות העובדים.

ד"ר מנחם(מכס) סוליאלי (סולוביצ'יק)

נולד י"ד תשרי תרמ"ד (15.10.1883) בקובנה שבליטא.

לאביו אבא סולוביצ'יק.

קבל חנוך מסורתי וכללי והוסמך לד"ר לפילוסופיה.

בנעוריו הצטרף לתנועה הציונית ולחבורה האודיסאית של סופרים ופובליציסטים צעירים, שיסדו וערכו את השבועון הציוני בשפה הרוסית "ייברייסקאיה ז'יזן", אח''כ "ראזסוויט", עתונה של ההסתדרות הציונית ברוסיה והיה מזכיר המערכת ופעיל בכיבוש האינטליגנציה היהודית הרוסית לציונות.

עם עבודתו הציונית והעתונאית עסק גם בחקר המקרא, ועוד ב-1912 פרסם את ספרו "עיקרים לתולדות התרבות המקראית" ברוסית (יצא אח"כ באידית כ-1923), ב-1913 את ספרו ''שאלות עיקריות במדע המקרא" ברו

סית (בעברית יצא ב-1914) ואטלאס היסטורי-גיאוגרפי לארץ-ישראל.

בעבודתו הציונית והפובליציסטית טיפח, בהתאם להחלטת "ועידת הלסינגפורס", גם את "עבודת ההווה" למען הבטחת זכויות אזרח, אוטונומיה לאומית וחיים לאומיים ליהודים בארצות מגוריהם בגולה. באביב 1917 השתתף בועידה הציונית הכל-רוסית ופעל בכיון זה למען בנין החיים הלאומיים ליהודים בכל רוסיה הגדולה. אך משהשתלט המשטר הבולשבי חזר למולדתו המצומצמת, לליטא המשוחררת ונבחר בנציגות היהודית לסיים הליטאי הראשון, וכשכוננה ממשלת ליטא מיניסטריון מיוחד לעניני היהודים, הועמד הוא ב-1919 בראש מיניסטריון זה, והתמסר בכל מרצו ויכלתו ליסוד "המועצה הלאומית" של יהודי ליטא, כגוף רשמי המיצג ומנהל את האוטונומיה היהודית, ארגון הקהלות, ביסוס רשת בתי-הספר הממלכתיים ליהודים, שהיו יהודיים גם בשפתם (עברית ואידית), בתכנם וברוחם.

ב-1921 נבחר בקונגרס הציוני בקארלסבאד להנהלה הציונית המרכזית, התפטר מהמיניסטריון שבממשלה ליטא ועבר ללונדון, לשרת את עמו כ"מיניסטר" בממשלת "מדינת היהודים בדרך". אך בעקב התנגדותו לתכנית "מדינת היהודים המעורבת", שלפיה ישותפו במדה שוה הציונים והלא-ציונים (המתבוללים, שוללי הלאומיות היהודית בארצות הגולה) בניהול מפעל בנין הארץ, וכן בשל התנגדותו גם בנקודות אחרות לקו המדיני הוויצמני, התפטר ב-1923 מההנהלה הציונית ועבר לברלין.

נתן יד למיסדי סיעת הציונים הרדיקלים, מתנגדי הקו הווייצמני בענינים האמורים, המשיך להלחם על דעותיו

בפובליציסטיקה ובהרצאות ובקונגרסים הציוניים, וכשנוסדה ב-1929 הסוכנות המעורבת, נבחר לועד המנהל שלה וקיבל את הבחירה, כדי להגן מבפנים על טהרת הרעיון הציוני. אך בעיקר התמסר ל"אהבתו הראשונה'', לעבודה תרבותית-מדעית. חיבר ביחד עם זלמן שזרׁ (אז רובשוב) את הספר "תולדות בקורת המקרא" (הוא כתב על מצבו של מדע זה אצל חכמי אומות העולם, ורובשוב על המצב אצל חכמי ישראל), שיצא ב-1925 בברלין. באותה שנה הוציא בעברית ובגרמנית ובאנגלית את האלבום

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3513). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3513