Volume 10

Page 3521

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1914 נישאה לד''ר אברהם יקותיאל אהרונוב (ראה בכרך זה).

התחילה לעסוק בפרקטיקה פרטית ומ-1921 ואילך היתה מנהלת בית-החולים ליולדות בבריאנסק.

בראשית 1929 עלתה לארץ עם בעלה והיתה רופאתנשים בקופת חולים בעין חרוד, עפולה ומ-1930 ואילך בתל-אביב.

ניהלה תחנת-יעוץ לנשים מטעם קופת חולים, הרצתה בצבור הנשים על ההיגיינה של חיי האשה, וכתבה על נושא זה ספר שיצא בארבע מהדורות, וכן כתבה מאמרים על בעיות בענף רפואי זה בעתונות הכללית והמקצועית.

הקדישה סכומים ניכרים למוסדות סוציאליים ואחרים, ביניהם לבית היתומים העירוני, ולמרפאה ביד-אליהו לזכר בעלה אחרי פטירתו.

השתתפה עם בעלה כל השנים בפעולות למען הקהק"ל, ואת ביתם בתל-אביב ביחד עם כ-5000 לירות במזומנים (עוד בזמן שהיו שוים ל-5000 לי"ש) מסרו כעזבון בחיים לקרן הקיימת לישראל.

ד"ר עמיהוד גור (גרזובסקי)

נולד בכ"ח אלול תרנ"ח (4.9.1898) במקוה ישראל.

לאביו יהודה גור (אז גרזובסקי - ראה כרך א', עמוד 244) ולאמו רחל בת מרדכי ניימן (ראה כרך א', עמוד 319).

למד בבתי-הספר בבירות וביפו, בבית-המדרש למורים בירושלים, שירת כמתנדב בגדוד העברי הארצישראלי בשנות 1920-1918 והגיע לדרגת סרג'נט. למד חקלאות ויעור באוניברסיטאות קליפורניה ובאוניברסיטת ייל שבניו-יורק, התמחה בנטיעת יערות בצרפת ובאלג'יריה, השתלם באוניברסיטת אוכספורד, קיבל את התוארים מוסמך לחקלאות, מוסמך למדעים וד"ר לפילוסופיה, נתמנה לחבר ועדת היעור של האימפריה הבריטית וב-1928 חזר ארצה.

נשא לאשה את שפרה בת משה סמילנסקי (ראה כרך ג', עמוד 1126).

אחרי שובו לארץ נתמנה ב-1928 לקצין-יעור בממשלת המנדט ומ-1930 ואילך שירת כמנהל היעור בבל הארץ, ובממשלת ישראל הנו מנהל אגף היעור ושימור הקרקע במשרד החקלאות ומומחה לשימור יערות המדינה וקרקעותיה מטעם משרד האוצר.

בראשונה יצג את ארצנו ב-1932 בועידה בינלאומית ליעור בנאנסי שבצרפת, ומאז השתתף בקרוב ל-40 ועידות וכינוסים בינלאומיים ליעור ונתפרסם כאחד מגדולי המומחים בעולם במקצוע זה. נשלח מטעם "קרן קארנג'י'' לסיורי השתלמות נוספת בארה''ב. ביפאן, ביאווה, בציילון, בהודו ובחצי-האי ערב, ולרגל סיוריו והשתתפותו בועידות ובכינוסים ליעור ביקר בכ-50 ארצות בעולם. הוזמן לסייע לממשלת הודו בעניני יעור, נשלח מטעם מינהל הסיוע הטכני של האו''ם לאוסטרליה, לצ'ילי ולאקוואדור, ובועידת-היעור ברומא נבחר ליו"ר ועדת-היעור האירופאית והוזמן עם יתר חברי הועדה לסיור-יעוץ בברית המועצות.

פרסם מאמרים מדעים רבים בעניני יעור בעתונות המקצועית בעולם ובחוברות של אוניברסיטאות ייל ואוכספורד.

צאצאיו: דן, דינה.

ציון בהלול

נולד בפקיעין ע"י צפת, א' אלול תרנ"ג (1893).

לאביו הרב אלעזר בהלול (ראה בכרך זה) ולאמו רחל בת חכם מאיר ניניו מתורכיה.

קבל חנוך מסורתי, בבי''ס האליאנס ולמד אח"כ בישיבה בטבריה.

בשנת תרע"ב (1912) נשא לאשה את מזל בת הרב שמואל בן-קיקי.

היה חבר פעיל בארגון "המכבים הקדמונים" בטבריה.

עבד בטחנת הקמח של ה"ה ישראל טויסטר וחכם משה הכהן דואיק בטבריה. אח"כ הקים (1926) טחנת קמח ובית חרושת לקרח, והיה מספק קמח וקרח בטבריה והסביבה.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3521). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3521