Volume 10

Page 3542

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דב גורודצקי

נולד בשנת תרמ"ג (5.9.1882) בפסטוב שבפלך קיוב, אוקראינה.

לאביו (נחום (סוחר וטוחן) ולאמו חנה-דיבה בת יעקב כהן.

למד בחדר עד גיל 12 ואח"כ עזר בעסקי אביו.

ב-1909 נשא לאשה את תמר בת שמואל ממשפחת פריצקר משדה-לבן ועסק במסחר בקיוב והיה שם חבר ההסתדרות הציונית.

ב-1913 יצא לאמריקה ועסק בצבעות בניו-יורק.

עוד ב-1907 רצה לעלות לארץ, אך הד"ר יוכלמן (חתנו של הפרופ' מנדלשטאם ) הניאו מכך. אבל הוא לא התיאש לחלוטין מהארץ, ובראשית 1918 התנדב לגדוד העברי האמריקאי על מנת להשאר בארץ אחרי המלחמה. אחרי השחרור מהצבא המשיך בעבודתו בצבעות בתלאביב והעלה את אשתו מאמריקה.

בבוקר יום פרוץ הפרעות ביפו (1 במאי 1921) הלך כרגיל עם יתר הפועלים היהודים לעבודתו בבית-החולים הממשלתי ביפו (ליד בית ההסגר בג'בליה), וכשפרצו המהומות הועברו תחת משמר מזוין ל"סראיה" שבמרכז יפו ואח"כ לתל-אביב, ומיד הצטרף לשורות המגינים.

השתתף בארגון קבוצת "מגרש גנים" לקנית קרקע לשיכון מחוץ לעיר. הקבוצה התמזגה עם חברת "עיר גנים", וכך רכש לו חלקת אדמה ברמת-גן והתקין לו משק זעיר (שמונה דונמים עצי הדר וירקות, שלוש פרות ולול עופות). משפחתו טיפלה במשק והוא המשיך לעבוד במקצועו בתל-אביב ואח"כ ברמת-גן עד שנת 1945. היה חבר במועצה הראשונה של "המושבה רמת-גן" (1929-1927) ואח"כ היה חבר המועצה המקומית (1936-1933), ב-1929 השתתף בהגנת רמת-גן.

השתתף בהתארגנות החיילים המשוחררים להתנחלות במושב אביחיל ונטע בו פרדס, אבל נשאר תושב רמת-גן.

בניו: שמואל (בעל תעשיה זעירה למוצרי מלט ובעל ותק צבאי בהגנה מנערותו, במלחמת העולם השניה, במלחמת השחרור ואח"כ במערכת סיני בדרגת סרן במילואים), חיים ז"ל (כשומר מתנדב ב-1931 היה אחד

משלושת השומרים הראשונים באביחיל ; מת בעקב תאונה ב-1943).

הרב חיים טוביא רפופורט

נולד בסלובודקה (רוסיה) שבט תקצ''ז (1837).

לאביו ר' כתריאל מוולקומיר.

קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה. הראה כשרונות בלימודים, בקיאות בש"ס ופוסקים ושירת בתור שו"ב בעירו.

אחד מחבריו בלמודי ההלכה, היה הרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים ("האדרת" - חותנו של הרב קוק. ראה כרך א', עמוד 60).

נשא לאשה את רחל ביילה (נפטרה בראשון לציון, כ' טבת תרס"ח, 25.12.1907).

ביום י"ב אב תר"מ (1880) עלה עם משפחתו לארץ והתישבו בחצר חורבת ר' יהודה הנשיא בירושלים העתיקה.

בשנת תרמ"ב (1882) הוזמן ע"י מיסדי ראשון לציון לשרת בתור שו"ב והרב הראשון במושבה.

עם כל היותו אדוק ודבוק באמונה ודת, היו בו ממידות "בית-הלל", והיה נוהג תמיד לזכות, להקל ולא להחמיר, כי חס היה על ממונם של עניי ישראל, וברוב השאלות היה מכשירן. חיבב מאוד את האדמה ועובדיה.

בעיניו, "יהודי שלם" היה רק אותו יהודי "שעובד אדמת ישראל", כי עי"ז יכול לקיים את כל תרי"ג המצוות, לרבות המצוות התלויות בארץ.

בהגיע תור השמיטה הראשונה בתרמ"ט (1889) לבני ראשון-לציון, טיפל בהמצאות תקון להיתר העבודה בשביעית, מעין מכירת חמץ בפסח וכו'. ופרסם ברבים את פרטי ההיתר הידוע שלהם, לעבודה בשביעית.

רוב בני ראשון לציון בימים ההם היו בין תלמידיו.

נפטר בראשון לציון, י"ח אדר תרס"ז (4.3.1907).

בניו; שלמה יצחק, כתריאל (ראה בכרך זה). שמעיה (רב בצרפת), ברוך (נהרג במלחמת העולם הראשונה בצרפת).

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3542). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3542