בשנת 1945 שלח את בניו לארץ ובשנת 1949 עלה עם אשתו לארץ לישיבת קבע.
בארץ הצטרף למפלגת המזרחי ופעיל בעניני צבור.
כתב בירחונים של המזרחי מאמרים שונים.
צאצאיו: משה טל, אריאל אילת (דוד אדוארד. היה בדרגת קצין בפלמ"ח, נפצע ואיבד רגל אחת. כיום, מנהל בסולל-בונה), רחל, סולטנה, מרדכי אלון.
ברוך מרדכי כהן-סוסובר
נולד בירושלים, ט"ו בחשון תרפ''ה (12.11.1924).
לאביו בנימין חיים (מגדולי חכמי התורה והקבלה בירושלים, בן הגאון רבי אליעזר ליבר, אב"ד דקהלת קאמינקא) ולאמו רייזיל בת יהושע ליפקין. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות ירושלים: "עץ חיים", שבה היה מתלמידיו המקורבים של הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל; ובישיבת "מיר" אצל הרב אליעזר יהודה פינקל. בגיל י"ח הוסמך לרבנות על ידי הרב שמשון אהרון פולונסקי (הרב הנודע מטפליק).
המשיך לחבוש ספסל בית-המדרש ובה בעת השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית (תלמוד וספרות עברית).
עם הופעת העיתון "זמנים" השתתף בו כמבקר ספרותי, במסותיו הקצרות והמגובשות. כמו כן הופיעו מאמריו בשבועון "פנים אל פנים" ובבימות ספרותיות שונות.
בשנת תשי"ד נרתם לעבודה מדעית במוסד הרב קוק.
מעיקרי עבודותיו המדעיות יש לציין: מחקר בשינוי נוסחאות בספרי הרמב"ם, עפ"י כתבי-יד שונים; עיבודם של מדרשי הלכה עתיקים, שנמצאו בגניזה. עתה הוא עוסק באנציקלופדיה התלמודית הגדולה "פחד יצחק" מאת ר' יצחק למפרונטי, שחלקו הראשון עומד להופיע בקרוב. כמו כן עומד להופיע ספרו "לתולדות התנאים והאמוראים - חייהם ומשנתם".
כל השנים הבר ההגנה, בשנת 1946, כמפקד מחלקה.
יהודה ליב צוקרמן
נולד בגדרה, ר"ח כסלו תרנ"ו (סוף 1895).
לאביו שלמה זלמן אבינועם - צוקרמן (אחד מארבעת חברי אגודת "קבוץ נדחי ישראל" ממינסק - שלשה חברים וחברה אחת - שעלו לארץ בשנת תרמ"ג (1883) ונתקבלו כאן כחברים ל"ביל"ו", ואח"כ אור ליום כ"ו כסלו תרמ"ה (סוף 1884), היה אחד משני חלוצי ביל"ו שעלו על הקרקע להתנחל בגדרה ולהכין את המקום ליתר החברים שבאו אחריהם (ראה כרך ב', עמוד 658) ולאמו רבקה (ראה כרך ב', עמוד 653) בת יהודה ליב חנקין (אחד מעשרת מיסדי ראשון-לציון ובונה הבית הראשון בה - ראה כרך ב', עמוד 679) ואחותו של גואל הקרקעות בארץ יהושע חנקין (ראה כרך ב', עמוד 752).
סיים את בית הספר העממי בגדרה והשתלם בגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב.
היה מפעילי הצעירים במושבה ועמד תמיד על המשמר.
בגיל 18 נסע לניו-יורק ולמד שם באוניברסיטה והתפרנס מהוראה בעברית.
חזר לארץ כמתנדב בגדודים העברים (גדוד 38 ר.פ.) מאמריקה במלחמת העולם הראשונה ונלחם בארץ ובעבר הירדן.
אחרי שחרורו מהצבא, המשיר את למודיו באיטליה. קיבל תואר אדריכל לבנינים. חזר לארץ ועבד בתור קבלן לבנינים בתל-אביב. בה בנה בתים רבים.
במלחמת העולם השניה קבל בקבלנות לבנות בתים בקניה.
בניירובי שבקניה הקים בית חרושת גדול לשריפת בלוקים לבנים ורעפים.
ביתו בניירובי היה פתוח לכל דכפין. כל הבאים מישראל מצאו בביתו אכסניה ובית עברי לאומי חם. הגיש עזרה רבה לשליחים למען צה"ל והמדינה.
היה תורם ביד רחבה למען ישראל שאהב בכל לב.
בשנה האחרונה התכונן להעביר את עסקיו ורכושו לארץ, ולא הספיק.
נפטר בניירובי (קניה) י"א סיון תשי"ח (30.5.1958). גופתו תועבר לגדרה.
בנותיו: בלה אשת יוסף אבינדב, סלמה.