ש שלום הקדיש כמה שירים לגן זה ולמנהלת שלו והמלחין יהויכין סטוצ'בסקי חיבר לשירים מנגינות.
המשורר אברהם ברוידס הקדיש כמה שירים כנ"ל.
ארגנה - שהילדים יגישו תשורות לחיילים נכים בשיתוף פעולה עם הועד למען החייל.
עוד בשנת תש"ט היתה הראשונה שארגנה בגן שלה; הדלקת נר לקיבוץ גלויות.
בין התלמידות שלה - המזמרת חנה אהרוני ועוד.
היא ובעלה, מראשוני "חוג הרמב"ם" בתל-אביב.
ברוך ג'יהן - ברוכוף
לאביו יהושע. נולד בבוכארה בשנת תקצ"ג (1833).
התחנך ב"חדרים'- של הימים ההם והיה מנכבדי העדה היהודית שם.
נשא לאשה את שרה בת ניסן קולנגיוף. בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ יחד עם אשתו ובנו משיח שהיה בן שש שנים ויתישבו בירושלים. היה עשיר, בעל נכסים ובעל מדות תרומיות. תמך בסתר בידי עשרות נצרכים ובעלי-בתים צנועים. סייע להדפסת חבורים של תלמידי חכמים חסרי יכולת, סדורי תפלות וכו'. הרבה כספים נשלחו לארץ על ידיו באמצעות בניו אשר נמצאו בערי בוכארה.
ביום ב' באב תרנ"ב מתה עליו אשתו בירושלים.
בשנת תרנ"ג קנה בעזרת בנו אברהם בית בשכונת "נחלת שבעה" וייסד שם בית כנסת הנקרא על שמו עד היום הזה. נפטר בירושלים בי"ד באדר תרנ"ח (1898). כל בניו היו עסקני-צבור, והם אשר יסדו את "בית חנוך יתומים הספרדי" בירושלים. על שמו שנו את שם משפחתם מ"ג'יהן" ל"ברוכוף" . בניו : אברהם, יצחק, יעקב, משיח.
הרב שמואל משה ברוידא
נולד בוולה, בשנת תר"ג (1843) .
לאביו ר' מתתיהו ליברמן. קבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה והוסמך לרב.
במשך 22 שנה היה רב ודיין בדרוזקניק (פולין).
עסקן פעיל וחבר ב"חובבי ציון".
עמד בראש הנהלת בית החולים היהודי בדרוזקניק.
נשא לאשה את זלדה רחל. בשנת תרס"ד (1904) עלה לארץ.
היה חבר בית הדין של הרב א. י. הכהן קוק זצ"ל ביפו.
נפטר בתל-אביב, כ"ה תמוז תרע"ו (26.7.1916) והובה לקבורה בבית הקברות הישן בתל-אביב.
צאצאיו: יחיאל ברוידא, ישעיהו ברוידא (רואה חשבון מוסמך בירושלים), חיה אלמנת י. ח. ברנר.
ברור ברקאי (בלנקנפלד)
נולד בריגה בשנת תר"ע (27.6.1910).
לאביו אברהם בלנקנפלד ולאמו אנא בת יצחק רוזנ שטיין. קבל חנוך מסורתי ובי"ס תיכוני בריגה.
היה מפקד סניף בית"ר בריגה, בתי ספר למדריכים (בית"ר) באוסטריה ובבלגיה (1931).
כתב בעתונות: הבלטית, אוסטרית, צ'יכית, בלגית, אמריקאית וישראלית.
היה חבר מערכת "ריגער-טאג" ו"נוייאר-פרייטאג" (שבועון).
בשנת תרצ"א (1931) עלה לארץ.
למד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים ובביה"ס למשפט ולכלכלה בתל-אביב.
חבר נשיאות אגודת הסטודנטים "אל-על" באוניברסיטה העברית בירושלים (1933-37).
בשנת תרצ"ג (1933) נשא לאשה את פאני בת אליהו מילר. היה מזכיר הסתדרות העובדים הלאומיים וקופת חולים לעובדים לאומיים בירושלים (1934-35).
ממפקדי בתי-ספר לסגני-מדריכים (בית"ר) בירושלים (1933- 34).
מורשה למשפטים בבתי הדין של כנסת ישראל בא"י.
היה ציר לקונגרסים של מפלגת הצה"ר (בקונגרס הרביעי בפרגה ובחמישי בוינה)).
נאסר ע"י הבריטים עבור השתייכות למחתרת, וישב בבתי-הסוהר בעכו ובירושלים - בשנים: 1937-38 1945.
כל השנים היה חבר המחתרת, שירת בתור שוטר מוסף מטעם ההגנה.
חיבר ספר "לקחים" (הוצאת "אחיאסף", 1941).
ביקר בארצות הברית והרצה בערים הראשיות וברדיו. ארגן תערוכות העתונות הישראלית בחסות "הקונגרס היהודי העולמי". הפיץ שם תמונות ציירים מא''י ופעל לטובת האמנות הישראלית.