Volume 10

Page 3618

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ וההישג בתל-אביב.

בשנת תש"ז (1947) יצא ליוון כדי לדאוג לשיפור מצבה של שארית הפליטה מיהודי יוון, בין על ידי העלאתם ארצה, בין על ידי החזרת רכושם ביוון, כי רובם היו בעלי רכוש, אשר הסתתרו בימי הנאצים ובינתיים נשדד רכושם. מלאך פעל למען הצלת הרכוש הרב של היהודים אשר הושמדו, על ידי העברתו לידי הסוכנות היהודית.

צאצאיו : ישראל, בתיה.

אליהו אייזיק סוקר (ויסוקר)

נולד בפתח-תקוה תרס"א (1901).

לאביו קופל ויסוקר (ראה כרך ח', עמוד 3165) ולאמו חוה בת אליהו קבנהוף (נפטרה בירושלים, ו' טבת תרע"ו - 13.12.1915).

קבל חנוך מסורתי, וחילוני באופן פרטי.

עזר להוריו במשקם במושבה.

ממיסדי אגודת "מכבי-אבשלום" וחבר מועצת "המכבי" במקום.

בשנת 1935 נשא לאשה את צילה בת יואל גלזר .

גזבר קופת מלוה חקלאית בפתח-תקוה.

חבר ההגנה משנת 1920.

צאצאיו: יואל, קליה, פנחס.

נחמן רוזובסקי

איש מינסק. אין שום דבר ידוע על הוריו, משפחתו ותאריך הולדתו.

היה אדם מפותח מאד, אינטילקטואלי ואינטליגנטי, בעל לב רגש וחנוכי מן המעולה.

הד"ר חיים חיסין הבילו"יי- בכתבו באחד ממכתביו לבילו"יי זאב דובנוב , אחיו בכורו של ההיסטוריון שמעון דובנוב - שעזב את הארץ, - ובדברו על מצב רוחו,

טרדותיו ודאגותיו לעתידו ועתידות הארץ - הוא אומר : "חוץ מרוזובסקי לא הבין לי איש.

הוא היה בין אחרוני הבילו"יים שבאו לארץ, ובכל זאת עוד הספיק להיות בין דיירי בית-אנטון-איוב ביפו ולעבוד במקוה-ישראל. וכאשר פוטרו הבילו"יים מעבודתם במקוה-ישראל, לאחר הגישם את ספר תקנות ביל"ו לדירקטור הירש ששלחו לפריס, והטלגרמות המפורסמות שהגעו משם כתשובה לתקנות אלה - "לגרש את הניהיליסטים ממקוה-ישראל", עלה לירושלים והצטרף למפלגת ה"שהו", אשר ע"י ביל"ו - (ר"ת - שיבת החרש והמסגר) שנוסדה שם ביזמתו של הרי"מ פינס.

היה אחד מחמשה דרי החדר בביתו של ר' לייב לומזר, בשכ ונת "נחלת-שבעה", ויחד עם יעקב שרתוק . הבילו"יי (אביו של משה שרת) , נכנס בתור שוליא בחרטות, בבית המלאכה של החרט ר' יחיאל חרש, בקרבת שער יפו.

כאשר גברו ענויי הרעב והמחלות - גם הן לא היו פגעים נדירים כלל וכלל, ולא נראתה אפילו קרן אורה אחת - פקעה סוף כל סוף סבלנותו. ומר נפש ומיואש עזב ביום 29.11.1884 את הארץ וחזר לרוסיה.

בחזרתו לרוסיה למינסק עירו, היה לפקיד בחברת הביטוח הרוסית "נאדז'דה".

כאשר ביקר הבילו"יי צבי הורביץ, באמצע יוני 1886 - מגדרה במינסק לשם נשואין עם לאה בנינסון , נפגש שם אתו.

לאחד כך אבדו עקבותיו ויותר לא נודע כלום אודותיי.

ר' יצחק דראגונסקי

תשע שנים לאחרי יסוד גדרה - כששאלת בתיהמגורים נפתרה כבר, גם שאלת המים ככר ירדה מעל הפרק - אבל בזמן אשר עוד חישבו את המטעים באלפי גזעי גפנים נטועים, ולא באלפי דונמים, ואף לא במאות - ואת הבקר במושבה ביחידות ראשים. בזמן אשר כל נפש-מישראל יקרה היתה כעולם מלא, הקדחת, מחלות העינים וכל תחלואי מצרים אשר שם עוד לא קורא עליהם - הפילו חלליה מכל עבר - ובכל זאת לא היה שרות רפואי מסודר בכל יהודה והשרון - ורופא מוסמך לרפואה ישב רק בראשון לציון. רק אז עלתה על דעתם של חובבי-ציון, שגם גדרה הרחוקה מראשון-לציון מסע כארבע שעות בדרך משובשת חולות בקיץ, ובימי חורף גשומים - סוגרת היא ע"י הואדי, נחל שורק, כיריחו בשעתה - שגם היא זקוקה למוסד סאניטרי.

ואז, רק תשע שנים לאחרי יסוד המושבה, נאמר ב"אחיאסף", משנת תרנ"ד, בדו"ח שנדפס בו בחתימת יהושע ברזילי-אייזנשטאדט על גדרה : "הועד הפועל השיב חובש שהוא גם הרוקח, וטוב שהוא גם המורה לעשרת הילדים שהגיעו לחנוך" (י"א סיון תרנ"ד - 1894).

דראגונסקי, החובש המומחה הזה, שהיה צריך להחזיק בגדרה בשני כתרים. כתר-רפואה וכתר-תורה היה יהודי רוסי מאחת העירות הקטנות והנידחות שם. אדם

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3618). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3618