מרבה לכתוב על חיי היהדות בקנדה בעתונים; "קנדער אדלר" במונטריאל, ובארץ כתב זמן מה בעברית ; ב"הארץ" ואח"כ ב"הבקר" בחתימת א. נירם ("רשימות נסיעות") בעברית.
בשנת 1933 שלח את אשתו וילדיו לקבל חנוך עברי בארץ.
משנת 1950 מבקר בכל שנה בארץ ומתכונן להתישב בה ישיבת קבע.
חבר ועד החינוך של התלמוד-תורה, חבר כבוד של "גמילות חסדים" ועוד במונטריאל.
היה מזכיר המרכז העברי בקנדה תחת נשיאותו של הסופר ראובן בריינין. ביתו, הוא בית ועד לחכמים ומגיש עזרה לבל אשר פונים אליו.
מרבה בתעמולה למשלוח עולים ותירים יהודים לארץ.
אחד מעשרת החברים של מיסדר "הבונים" בנשיאותו של הרב יהודה ליב אבידע (זלוטניק).
היה מזכיר "אגודת ציון" במונטריאל.
פעיל בקרן התרבות העברית.
צאצאיו: חיים (הרברט), מלכה (מילדרד), דוידה (דוריס) אשת אדי רוטשילד (בעל תעשיות).
אריה ליב מינץ
נולד בשנת תרי"ח (1858) בעיר נובוברובסק (ברוסיה). מצד האם התיחש למשפחת הרכבי. קיבל חינוך מסורתי. אך כשגדל - פרש להשכלה.
לאחר שרכש לעצמו ידיעות מספיקות ביהדות ובמדעים הכלליים, עזב את עיר מולדתו ובא למוסקבה. כאן נתקבל לעבודה בבית מסחר הטה המפורסם של ק. ז. וויסוצקי. לציונות נמשך מיום עמדו על דעתו, ובהיותו במוסקבה היה אחד מהמיסדים של אגודת "בני ציון" המפורסמת ביחד עם מ. מ. אוסישקין, יחיאל צ'לנוב ואידלסון. לאחר שעזב את משרתו אצל ויסוצקי עבר לגור ברוסטוב על נהר דון, והיה לסוחר ובעל בית חרושת גדול. עמד בראש כמה מוסדות יהודיים חשובים בעיר מושבו זו, ולא פסק מעבודה ציונית צבורית עם השתלטות הבולשביקים.
בשנות התשעים למאה הי"ט החל לפרסם מאמרים על נושאים שונים ב"המליץ". תמך מכספו בכל מפעלי הספרות ותרבות עבריים ברוסיה.
מלבד "המליץ" פרסם את יצירותיו גם ב"כנסת ישראל" של שפ"ר, "פרדס" לי. ח. רבניצקי , "לוח אחיאסף", "השלח", "הצפירה" ועוד.
בשנת תרמ"ח (1888) פרסם תרגומים אחדים משירי היינה ב"כנסת ישראל" וב"פרדס".
בעיקר הקדיש את עטו לבקורת על ספרים וסופרים. קולמוסו היה חד. את שבט זעמו הרים על פרישמן וניסה לערער על ידי בקורת חריפה את מקום כבודו בספסל ה"מזרח" בספרותנו. כן ביקר קשה מאד את ש. י. עגנון .
גולת הכותרת בבקרתו השנונה היו מאמריו על מתרגמי היינה . כל מתרגמי היינה לא מצאו חן בעיניו: לא פרישמן , לא יצחק קצנלסון , לא ש. בן-ציון וגם לא מתרגמים אחרים. לפי דעתו קלקלו כולם את האופי שבשירתו של היינה. בסוף ימיו ניסה להראות דוגמא מוחשית איך צריך לדעתו לתרגם, ופרסם קובץ שירים בפרוזה ובחרוזים בתל-אביב.
לארץ ישראל עלה בשנת תר"ץ (1930).
פרסם כמה מאמרים ב"השלח" וב"הארץ".
מלבד הנ"ל פרסם בזמנים שונים - ספורים וזכרונות מחיי היהודים בליטא מימי ה"השכלה".
בראשית תרצ"ו חלה, ובי"א כסלו תרצ"ו (7.12.1935) נפטר ונקבר בבית הקברות בנחלת יצחק.
ישראל קליסקר
נולד בחרסון (רוסיה) בשנת תרכ"א (1861).
לאביו נחום (אכר בראש-פנה) ולאמו בתיה. קבל חנוך מסורתי וכללי.
עזר לאביו בעסקי שקים ריקים.
היה חבר ב"חובבי ציון" בעירו.
עלה לארץ בשנת תרמ"ב (1882) עם אביו, והיו מהמתישבים החקלאיים בראש-פינה.
נשא לאשה את רודה בת שמעון פייגנסון , מבריסק. ובזיווג שני נשא את מאננה בת יוסף פלדמן . מראש פינה עבר למושבה עקרון ושירת בתור פקיד בועד המושבה.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מהארץ כנתין זר, והתישב במצרים.
היה שם מהפעילים לטובת הפליטים שגורשו מהארץ.
נפטר באלכסנדריה, י"ד אב תש"ג (15.8.1943).
צאצאיו (מאשתו הראשונה): זליג, אברהם, חיה אשת שלמה בולטיאנסקי, יצחק, יעקב (בעל בית רפואות בקהיר), דן, מתתיהו, רבקה אשת שמעון פולונסקי. (מאשתו השניה): שרה, נחום, רחל .