Volume 10

Page 3628

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפתח-תקוה עבדו כשנה תמימה והסתגלו לאקלים ולעבודה בארץ. למדו עברית מפי א. ד. גורדון וכן שמעו בערבים שיעורים שונים בבית-הספר במושבה.

בתום השנה, עברו למושבה שפיה, בה החל יחזקאל לעבוד בבית הספר ליתומי קישינוב, שבהנהלתו של היוזם ישראל בלקינד (ראה כרך ג', עמוד 1295). שם נפגשו ישראל שוחט, שעבד בבית הספר הזה, וכן עם אלכסנדר זייד (ראה כרך ששי עמוד 2708), ששמר בכרמי זכרון-יעקב. וכך נקשרו ביניהם קשרי-חברות ורעיון, שהפכו אחר-כך קבע, עם ייסוד האגודה החשאית ב"ג -בר-גיורא) ואח"כ אגודת "השומר", שהיו מראשוני חבריו.

לא זכו בחיים של קבע גם שם, ומאותו זמן ואילך החלה פרשת-נדודים ארוכה וממושכת. יחזקאל נמשך לציד. בקיץ 1906 ביקר בעבר-הירדן והתאמן בציידות בקרב שבטי הבידואים, ואף את אשתו אימן לירות מרובה ציד וכו'.

הזואולוג ד"ר ישראל אהרוני הזמינו לצאת עמו למסעותיו במדבר יהודה לצוד למענו חיות שונות וצפורים עבור גן-החיות של הממשלה התורכית. יחזקאל שהיה ידוע כקלע מצוין שהה חדש ימים גם באנטיוכיה והביא משם ביצים שונות ועופות לשמחתו של אהרוני. כאשר הסתדרה המשלחת של פרופ' בלנקהורן - אהרן אהרנסון לתור את ים-המלח נקרא יחזקאל להשתתף בה בצייד והוא ליוה אותה בדרכה כשלושה חדשים.

היה מן הראשונים שנתפסו לרעיונו של מיכאל הלפרן (ראה כרך א' עמוד 275) בדבר הקמת "לגיון העם" אשר תשמורנה מואדי אל-עריש עד חורן ויאחדו את השמירה המרעה והעבודה.

בינתים הצליח ישראל שוחט לייסד את האגודה החשאית "ב"ג" (בר-גיורא) ואח"כ את "השומר". יחזקאל עזב את הציד למען השמירה והיה מראשוני היוזמים והמיסדים (מייסדי "בר-גיורא": ישראל שוחט, יצחק בן-צבי, ישראל גלעדי, יחזקאל ניסנוב, צבי בקר, משה גבעוני (יוזובר), מאיר חזנוביץ, מנדל פורטוגלי, אלכ סנדר זייד ויחזקאל חנקין.

לפני זה עבד עם אלכסנדר זייד בחפירת באר בפתחתקוה, בבנין בית-החרושת לסבון "עתיד" בפתח-תקוה וזמן מה עבד גם בצבעות.

כשהקדחת דבקה בו ובאלכסנדר זייד בעבדם בבן-שמן, נשלחו לירושלים ושכבו כמה חדשים בבית החולים האנגלי - של המיסיון. כשהבריאו התיעצו עם פרופ' בוריס שץ (ראה כרך ה', עמוד 2336), וזה יעץ להם ללמוד מלאכת הסתתות. יחזקאל דחה את ההצעה, היות ורצה להמשיך בעבודה חקלאית ובשמירה.

בשנת 1906 נתן יד לד"ר ליאו כהן , הרופא הראשון של הגמנסיה העברית "הרצליה" ובית-החולים היהודי ביפו, ליסד את "המכבי", כדי לחזק את הנוער ולהקים בא"י דור יהודי בריא וחזק. ובעיקר, לרכז את הנוער היהודי העזוב מליפול בידי המיסיון וכו' (ראה פרטים ב"אלבום יובל המכבי יפו-ת"א" - שסודר ע"י יוסף יקותיאלי ודוד תדהר - אלול תשי"ז).

אחרי פסח תרס"ז (1907) נוסדה בהשתתפותו קלוב הפועלים בירושלים.

היה מהלוחמים החריפים לעבודה ולשמירה עברית. בשובו מים המלח (כנ"ל) נקרא לשמור בכנרת, ושם שמר יחד עם מאיר הזנוביץ. מאיר היה השומר הרגלי ויחזקאל היה רוכב. הוא רכש לו סוסה צעירה ויפה, ושם נתן לה "צפורה". הוא היה הרוכב הראשון ב"השומר". הוציא את כל כספו לקישוט הסוסה והצליח להתידד עם השכנים הערבים ולמד מהר את שפתם.

בשנת 1911 בא במשא ומתן עם ועד המושבה רחובות בקבלת השמירה. יחזקאל נתמנה לשומר רוכב שיפקח על השמירה המעורבת מיהודים וערבים.

עבר לראשון לציון ומשם למרחביה, למלחמיה וליבנאל.

ביבנאל סידר לו לול קטן ושתי פרות וגינת ירק והחל לסדר את משקו.

חלה בקדחת צהובה ונפטר ביבנאל, כ"ח כסלו תרע"ד (22.12.1916) 13 שנה בדיוק מיום עלותו לארץ. עצמותיו הועברו לקברות "השומר" בכפר גלעדי.

צאצאיו: יהודית אשת משה לרנר (פרדס חנה), יצחק (פקיד ב"המשביר"), יוסף (פקיד בקק"ל).

ניסן ייבין

נולד בטורספול (רוסיה), י"ז חשון תרכ"ו (סוף 1865).

לאביו אברהם (מצאצאי ר' יעקב יוסף בן יהודה מאוסטראה, תלמיד הבעש"ט. וצאצאיו קראו את שם משפחתם על פי ראשי התיבות של שמו: ייב"י - כנ"ל) ולאמו חנה בת ר' פנחס זלינגר .

קיבל חינוך מסורתי וכללי בבית לפי תכנית בית ספר ריאלי.

היה בעל השכלה ובקי בכל חדרי היהדות.

היה בעל עסק ברוסיה.

היה פעיל בעניני הציונות בעירו.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3628). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3628