צאצאיו: חוה אשת אליהו טורקניץ (ראה כרך ח' עמוד 3137), ליפא ברויטמן.
אריה דיסנצ'יק
נולד בריגה (לטביה) י"ט כסלו תשי"ט (13.12.1907).
לאביו אברהם מנדל ולאמו רוזה לבית סברדלין. קיבל חינוך מסורתי (חדר מתוקן) וכללי, אוניברסיטההרטר (ריגה), האוניברסיטה הוינאית ובי"ס הגבוה למסחר עולמי בוינה.
בגיל צעיר החל בפעולה ציבורית-ציונית. היה בתנועת הצופים, בין מיסדי בית"ר ומראשיה. תחילה בריגה ואח"כ בפאריס כחבר השלטון העולמי של תנועת בית"ר, עוזרו ומזכירו של ראש-בית"ר זאב ז'בוטינסקי. עמד בראש התנועה במשך שנתיים בנהלו את המשרד העולמי של בית"ר בפאריס. סייר בשם התנועה ברוב ארצות אירופה. היה ציר בקונגרס הציוני ה-18 בפראג (1933).
עלה לארץ ב-1934.
היה בין מיסדי ההסתדרות הציונית החדשה בוינה (בספטמבר 1935).
בישראל הקדיש רוב זמנו לעבודה עתונאית, לאחר שעסק בעתונאות גם בריגה והיה סופרו הפרלמנטרי של העתון "דאס פאלק". היה מזכיר מערכת "הירדן" בשנים 1935/36 ; עורך-חדשות של "הבוקר" וחבר הנהלת העתון בשנים 1936-1942, 1945-1948.
בשנת 1948 הצטרף אל ד"ר עזריאל קרליבך (ראה כרך א' עמוד 392) ונמנה על מייסדי "מעריב" ועובדיו מן היום הראשון. היה משנה לעורך הראשי ד"ר ע. קרליבך ואחד ממנהלי הוצאת "מודיעין" בע"מ. עם מותו של ד"ר קרליבך היה לעורך ראשי של "מעריב" והמנהל הכללי של הוצאת "מודיעין" בע"מ.
משנת 1945 עד 1957 היה בארץ סופרה של סוכנות הידיעות הבינלאומית הגדולה ביותר "אסושיאייטד פרס".
נשא לאשה את שולמית בת ד"ר יהושע דרליץ' (ראה כרך ב', עמוד 1012) קרא להלן.
בניו: עידו-יוסף (1940), אהרן-זאב (1945).
שולמית דיסנצ'יק
נולדה ברוז'ישצ'ה (פולין-ווהלין) בשנת תר''ע (31 לאוגוסט 1910).
לאביה ד"ר יהושע דרליץ' (ראה כרך ב' עמוד 1012) לאמה שפרה בת זאב רוזנפלד (בן הרב מנדל מדובנא משושלת רבנים ידועה במשך 200 שנה).
גדלה בבית ציוני-עברי ומשחר ילדותה ספגה לתוכה אוירה יהודית חמה, אהבה וכמיהה לארץ-ישראל ואת צלילי שפת-עבר.
את השכלה היסודית והתיכונית קבלה בוינה ושם החלה פעולותיה בקרב תנועות הנוער.
היתה מפעילות תנועת "השומר הצעיר'' האוסטרית והיתה ציר - כאשה יחידה - בועידה העולמית הראשונה של "השומר הצעיר" בדאנציג.
עם שובה לוארשה לבית הוריה, עם תום לימודיה, הקדישה רוב זמנה ואונה לעבודה ציבורית ציונית. הצטרפה לתנועה הרביזיוניסטית ועברה את פולין לארכה ולרחבה במסע-הסברה-ותעמולה ונחשבה בין הנואמות המוכשרות ביותר בפולין.
ב-1933 נישאה לעו"ד ח. פשטיצקי ז"ל ועלתה לארץ.
כאן המשיכה בפעילותה הציבורית הענפה, תחילה במסגרת תנועת הצה"ר-חרות" וארגון הנשים שלה ובשנים האחרונות לחייה - כאחת הפעילות והמפעילות של ארגוו הנשים הציוניות-כלליות.
ב-1939 נישאה בזיווג שני לאריה דיסנצ'יק (עורך "מעריב"). (ראה את הערך שלו בעמוד זה).
היתה אהודה ונערצת על כל מכריה וידידיה: בגלל יופיה החיצוני ונועם הליכותיה ובגלל יפיה הפנימי מקור אצילות-רוחה. חוש-היושר שלה לא ידע פשרות, טוב הלב ואהבת-הזולת לא ידעו גבולות.
היתה פאטריוטית נאמנה, אם ורעיה מופתית ועסקנית-ציבור מסורה.
לפתע חלתה במחלה ממארת ונקרעה מתוך מעגל חייה התוססים והמלאים-ענין בפתאומיות אכזרית.
נפטרה בתל-אביב כ"ח חשון תשי''ח (22 לנובמבר 1957) והובאה למנוחת-עולמים בנחלת-יצחק.
בניה : עידו-יוסף (1940), אהרן-זאב (1945).