Volume 11

Page 3733

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היו: קופה משותפת ומטבח משותף. הוגת הרעיון של הקולקטיב היתה מניה שוחט (אשת ישראל שוחט). העבודה התנהלה בסדר גמור והחברים עבדו בחשק ובאחריות.

במשך הזמן הצליחו קבוצת החברים "הקולקטיב" להוציא את השמירה בס'גרה מידי הצ'רקסים. ולא הצליחו הצרקסים "בהפחדותיהם" למנוע זאת מהם.

בפורים 1908 ירד עם ישראל שוחט ליהודה וליפו לרכוש חברים חדשים לקבוצתם. לרגלי קטטה קשה שפרצה בין יהודים וערבים ביפו - התערבה המשטרה התורכית, והוא נאסר וישב כשלושה שבועות במאסר. בעזרת עסקני יפו שוחררו הנאסרים, ונתנו לכל אחד מהמשוחררים 60 פרנק. זלדין קנה בסכום זה אקדוח טוב וחזר לסג'רה לתמהון חבריו. האקדוח שירת אותם בימים ההם, שירות רב. היות והיה מחסור אז בנשק ובפרט באקדוח "משוכלל" כשלו.

ע"י מקרה במושבת מסחה, הסמוכה לסג'רה, ששומר ערבי-מוגרבי נפצע ע"י חברו והשומר הפצוע הערבי מת, הטילו הערבים את האחריות על המושבה. איכרי מסחה פנו לחברי הקולקטיב בסג'רה ולמושבות אחרות בגליל שיבואו לעזרתם. הקולקטיב קבל את השמירה בהנהגתו של חברם בר'לה (דב) שוויגר , וכן הכניסו חמשה-עשר פועלים יהודים לעבודה קבועה במקום. וכך כבשו את השמירה במסחה. ובאותה שנה 1909 יסדו את "השומר" במקום ב"ג (בר-גיורא).

השתתף ביום כ' תשרי תרס"ח (28.9.1907) בועידת צירים בועדה השלישית ליסוד "השומר".

אחרי יסוד ''השומר" באופן ליגלי, יכלו לבוא במשא ומתן ישיר עם ועדי המושבות בארץ ולדון עמהם בדבר קבלת השמירה.

אחרי שקיבל ידיעה מהוריו שמצבם הכלכלי הוא בכל רע, הרגיש שעליו לבוא לעזרתם. בקש חופשה לזמן מסויים. ראש השומר ישראל שוחט לא נענה לבקשתו: "כשנתקבלת בתור חבר לקבוצה ויתרת מרצונך הטוב על כל ענייניך הפרטיים וכל עבודתך, כמו עבודת יתר החברים, היא קודש לעם. זה היה תנאי עיקרי לקבלתך כחבר ואם אינך מקיים תנאי זה - הרי אתה מוצא מאגודתנו". ואמנם פקד להוציאני הן מ"ב"ג" והן מ"השומר".

ניסה להבטיח, שיחזור אחרי שנה-שנתיים, אולם התשובה היחידה היתה: חבר "השומר" קיים רק למען הישוב. החבר עומד לפקודת "השומר" בכל שעה ובכל רגע", ואין דרך אחרת"!

בלב שבור קיבל על עצמו את הגזירה, אף-על-פי-כן נשאר נאמן למטרות "השומר" ולחברי "השומר".

בהיותו בזכרון-יעקב, הפיץ שם את העתון "אנפיינג" של "פועלי ציון". שם הכיר את ברמן (גיסו של זליג סוסקין).

בשנת 1909 כשברמן נתמנה מנהל החוה כנרת, הביא לשם מכונות לבציר "מאלמות". הזמין את זלדין שהיה אז בחדרה וידע לעבוד במכונות שיעבוד בכנרת. אחרי שגמר את הבציר חזר לחדרה. הוזמן לעבוד במלון גראף בזכרון יעקב. עבד כמה חדשים וחזר לחדרה.

באותה השנה חכרה חברת "יצהר" (אהרן אהרנסון ועוד) שטח קרקע ליד גן-שמואל ונטעו שם כמה מאות דונמים עצי זיתים. וכן הקים אהרן אהרנסון תחנה חקלאית לנסיונות בחדרה בהנהלתו של האכר וזלינסקי . זלדין נתקבל לעבודה בתור עוזרו של וזלינסקי , ואחרי שזה נפטר, נשאר הוא למשגיח וכמומחה על המשתלה ותחנת הנסיונות בחדרה (1910).

באחד הלילות הופיע גנב במשק. השומר היהודי שרדף אחרי הגנב, ירה ופגע בפועל הערבי שעבד במשק. וזה מת במקום.

המודיר מקסריה ועוזריו באו ורצו לאסור את זלדין כאחראי במקום ולפי עצתו של יהושע חנקין הסתלק מהמקום ועבר להר-טוב ליד ירושלים. בינתים חזר אהרן אהרנסון והספיקו לעשות שלום (''סולחה") עם משפחת ההרוג, הוזמן ע"י אהרן אהרנסון לחזור לחדרה והמשיך לנהל את תחנת הנסיונות.

בשנת 1915 אחרי המלחמה בארבה שאהרן אהרנסון היה ממונה על המלחנה בארבה ע"י ג'מאל פחה, עבר עם אהרן אהרנסון לתחנת הנסיונות שהקימו בעטלית. ושם עבד עד שנת 1917, עד שחברי "נילי" נתגלו ונאסרו. וגם הוא נאסר ונשלח כאסיר בנצרת, ושם הוכה ועבר את כל ענויי הסדיסטים התורכים. מנצרת הועבר לדמשק. עם כבוש הארץ וסוריה ע"י האנגלים שוחרר וחזר לארץ.

עבד זמן מה בחקלאות בזכרון-יעקב ועבר למושבה חדרה וניהל את המשק של משפחת גורביץ.

כשועד הצירים מנה את האגרונום עקיבה אטינגר למנהל מחלקת החקלאות, הציע את עצמו לתפקיד במחלקת החקלאות. "הכתם" שהיה חבר "נילי" הפריע בקבלתו לעבודה. ובהשפעתו של אלכסנדר אהרנסון על אטינגר נתקבל לעבודה.

בשנת 1920 עבר לעתליט והתישב שם כחקלאי, עד שנת 1936.

בשנת 1936 עבר לתל-אביב והקים מזנון במשרדי המרכז החקלאי.

צאצאיו: תקוה אשת ב. זינגר, יואב, כרמי (מאמם אסתר בת שלום רוביסו ).

יצחק, עטרה אשת ניר דורסיני (מאמם : דבורה בת יצחק טבנציק).

אריה ליב שוב

נולד במליטופל (רוסיה) בשנת תר"מ (1880). לאביו יהושע שוב ולאמו חיה.

קבל חנוך מסורתי.

בשנת 1893 עלה לארץ ומילדתו החל בעבודה חקלאית.

עבד בבית החרושת ליאון שטיין ביפו.

נהג בדיליג'נסים מראש פינה, זכרון יעקב וכו'.

בשנות המלחמה העולמית הראשונה נתפש ע"י התורכים בהעברת נשק לנקודות יהודיות.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3733). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3733