Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 11

Page 3775

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כיתתה שלא היתה מגויסת ושכבר התאמנה בגדנ"ע ובחי"ש במשך שנים עמדה לקבל שבועים של אמונים מרוכזים בבית-הכרם, והיא בתור חיילת שלא הספיקה להתאמן כלל הפצירה שישחררוה מהבישול לפחות לאותם שבועיים כדי לקבל אמונים מינימליים, וביוון שלא היתה תחבורה קמה והחלה ללכת ברגל בדרך המסוכנת, עד שעברה מכונית ולקחה אותה. וכך סוף-סיף קבלה אמונים אלמנטריים.

אחרי שבועיים של אמונים שלחוה לנוה-יעקב, שוב לבשל. כאשר הותקפה הנקודה יצאה מהמטבח והצטרפה לקרב ופגעה ביריות ב-6-7 מהמתקיפים.

עם עזיבת המקום אחרי התקפות קשות, הועברה למחנה הקבע בשכונת שנלר בירושלים. שלחוה לאסוף משתמטים מהרחובות, תפקיד אשר לא היה לפי רוחה. חברים נפלו בעשרות והיא הרגישה צורך לעזור באופן ממשי יותר, ולכן החלה לעשות מה שיכלה בזמנה החפשי. היא עזרה לאנשי הסעד אשר טפלו בפצועים. והעובדים והפצועים חבבו אותה. כמו כן שימשה קריינית באנגלית בשירות-השידור הבלתי-ליגלי של ההגנה. הרלוין מזכיר אותה כמה פעמים בהערכה רבה בספרו "Jerusalem Embattled"בפגשו אותה בעבודתה זו.

כל זה לא סיפק אותה והיא הרגישה צורך לעזור ממש, ולכן פנתה למשרד ההגנה בעיר העתיקה שיעבירו אותה לעיר הנצורה. הקושי היה בהעברה למקום. הבריטים העבירו שיירה עם דואר וכו' לעיר העתיקה פעמיים בשבוע, אבל השגיחו מאד שלא יכנסו אנשי הגנה. ניסתה להכנס בהסואת מורה. לכל שיירה כזו באה למקום צאת השיירה וכל פעם לא לקחוה הבריטים. אבל היא לא וויתרה, וכך חזרה וארזה, חזרה וניסתה, במשך כמה שבועות עד שסוף סוף חדרה לעיר העתיקה.

שם מינו אותה למזכירת קטע. זמן קצר אחרי שנכנסה עזבו הבריטים והקרבות הממשיים החלו. דאגה לעמדות הקטע שלה, עברה מעמדה לעמדה עם אוכל או נשק. גם כשנפצעה בצידה מכדור, סירבה לשכב והמשיכה בשקט לעבור בין הפגזים והכדורים בכל מקום. תמיד ידעה לעזור במקום שדרושה היתה עזרה.

ב"מגילת העיר העתיקה" מספרת עליה עדינה בעבודתה זו בהערכה ובאהבה רבה. (ראה עמודים 95-97 ל"מגילת העיר העתיקה" של עדינה). היא ידעה לעזור הן בדברים הקטנים והן בגדולים ; ידעה לאיזו עמדה להביא כריכים נקיים, כי האוכל בה התלכלך מפיח הפגזים, וכשהיה צורך דאגה לעמדות המסוכנות ביותר אשר לא הספיקו בהן מספר המגינים. פגשה את הפורצים עם הלב חם, ועל אף השקט הנפשי אשר בו עשתה הכל, בכתה על כל חבר יקר שנפל וקשה היה לנחמה. (ראה ב"עיר דוד ובשבי הלגיון" של שמואל ביזינסקי, עמודים 17,29).

נפצעה קשה בהתמוטט עליה קיר מהתפוצצות באחת העמדות, ושכבה כמה ימים משותקת בחצי גוף, אבל במלוא ההכרה. גם במצבה זה המשיכה לדאוג לכלל (ובקשה את עדינה למסור שיזהרו מפני החייל האנגלי שנשאר כביכול לעזור).

בערב שבתה האחרון ביקשה להקריא לה את סדר קבלת שבת.

כאשר נכנע הרובע היהודי של העיר העתיקה, יצאו הגברים בשבי ; הנשים והילדים לירושלים החדשה, ואת הפצועים השאירו לעוד לילה למיון, ובאותו לילד. בכ' אייר תש"ח (29.5.1948). בין החומות בעיר הקודש, נפחה את נשמתה.

עשתה כל מה שעשתה בפשטות ובחיבה. אהבה עזה לעם, לעברו ולעתידו היתה מורגשת במעשיה, בין במעשים קטנים יום-יומיים, ובין במעשים גדולים כבהתנדבות לקרב, הורגשה אהבה זו. כאשר הרגישה שמשהו צריך להיעשות לא דיברה הרבה, היא קמה ועשתה. היתה בעלת הכרה, ובעלת אומץ הנדרש ע"י אותה הכרה. עזבה את משפחתה וחיים נוחים באנגליה ועלתה לארץ.

רק אחרי מותה נודע לחברותיה שכתבה כמה מאמרים ב"אגרות לגולה" ובקבצים אחרים' ביניהם במיוחד ציורים ומלאי אהבה לארץ הם. רשמיה הראשונים מהארץ "First Impressions"שהודפס ב"אגרות לגולה" של אב תש"ח, ותיאור העיר ההררית צפת "The Shadon of the Fountain"ב"אגרת לגולה" של חשון תש"ח. ממאמרים אלו רואים שהעמיקה לחשוב ושמאד צידדה בדרבי שלום ויצירה לפתרון הבעיות בארץ בניגוד לדרכי מלחמה. אבל בבוא העת להלחם מי כמוה יצא למלא את צו השעה.

שתי רשימות נוספות שלה מחיי הצבא תורגמו מאנגלית והודפסו ב"גוילי אש" כרך ב'.

כן הובא קטע מרשימותיה בתוך מאמר תשובה פוליטי לבריטים שטענו שהיהודים הם שיזמו את מלחמת השחרור, New-York Compassמ-8 ליוני 1949. הקטע מלא כמיהה לדרכי יצירה ושלום.

הרב טבלי רוזנטל

נולד בסובלקי, בשנת תר"א (1841).

לאביו אברהם (מראשוני בוני המאה בתים בשכונת "מאה שערים" בירושלים (1873). אחיו היה הרב עזרייאל אריה, הרב בפלוצק).

קיבל חינוך מסורתי והוסמך לרב.אבל דחה את משרת הרבנות שהוצעה לו.

עסק במסחר באמצעות אשתו, וע"י כך מצא זמן בלימוד התורה באופן תמידי, ורק מזמן לזמן נסע לירידים ללייפציג לקנות סחורה.

בשנת תרל"ב (1872) עלה עם הוריו לארץ. הרב. שמואל סלנט זצ"ל הציע לו משרה בתור חבר אב בית דין בירושלים וסירב לקבלה. בהשיבו: "שאינו רוצה לעשות תורתו קרדום לחפור בה".

עסק במסחר משקאות אלכוהליים, ובשנותיו האחרונים היה נתמך ע''י בתו מוורשא ובתו מאמריקה.

היה נבחר לבורר לפי דיני התורה במשפטים של עניני ממונות ושל עניני אישות, מבלי לקבל תשלום.

התענין בצעירי בני הישיבות ודאג להם.

חיבר ספר "הלכה מבוררת על שמיטה".

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3775). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3775