הרב צדוק קרויז
נולד בירושלים בשנת הרכ"ב (1862).
לאביו ר' יוסף משח קרויז ולאמו אסתר בת ר' משה זקס. (ראה כרך ג', עמוד 1108).
מצד אביו היה דור חמישי בארץ, ומצד אמו -דור עשירי.
קיבל חינוך מסורתי אצל מלמד פרטי ואח"כ בישיבות בירושלים" עץ חיים" ובישיבת הרב חיים זוננפלד זצ"ל.
נשא לאשה את הניה לאה בת יצחק ליפקין. עסק בהתחלה במסחר וקנין.
עם תום שנות ה"מיזה פראנקה" (שנות ה"קעסט" -הקיום בבית חמיו שבחברון, חזר לירושלים והוטל עליו התפקיד של המזכיר הראשי בכולל "שומרי החומות" שמילא באמונה.
במשך חמשים וחמש שנד, היה סופר ומזכיר הראשי בכולל שומרי החומות, השייכים למדינות אוסטריה, הונגריה ואחי'כ צ'כוסלובקיה ואמריקה.
למד גרמנית על בוריה, עד כדי השתלמות במקצוע הרפואה בשפה זו.
שלא כדרך הממונים והגבאים בימים ההם נמנע מלקבל דירה בשיכוני הכולל, ולא נהנה מזכותו זו וגר לו בבית, מקנת כספו "בשכונת אבו-אל-בסל" (שחותנו יסד והקים מול בית החולים "שערי-צדק" (ד"ר וואלאך) ברחוב יפו בירושלים.
בימים ההם היה מחסור ברופאים. נסיון מר נתנסה בימים ההם, שלשה מבניו מתו ולזכרם עשה ימים כלילות והשתלם בריפוי עינים, ועד מהרה יצאו לו ולרפואותיו מוניטין, וד''ר אלברט טיכו, המומחה לריפוי עינים ביקש ממנו להיות לו לעזר בבית החולים שלו.
היטיב לנגן על כמה כלים: על פסנתר וכינור, על קלארינט ותוף, וכל זאת למד מעצמו, ואפילו כינור בנה לו במו ידיו.
גרמפין היה לו בבית ומהתקליטים, היה מאזין לנגינתם והיה חוזר על המנגינה בדייקנות רבה. שאר המנגינות "קלט מן האוויר", או שחיברן בעצמו.
לא היתה שמחה כשמחת ל"ג בעומר. משעלה ה מדורה ביזמתו ובראשותו, וככל שגבהו הלהבות, כן היה הוא מתלהב ומנגן בקלרינט שלו לשמחת שומעיו הגדולים והקטנים.
בהשתדלותו נבנה "הכנסת אורחים" בשכונת הכולל שלו. ובן נבנו מספר בתים מחברת בנות בני-ציון באמריקה.
היה האפוטרופוס ל"בית המדרש בית יוסף" בשכונת "בית יעקב", ומילא את מקום הרב והגבאי.
היה מפעילי העסקנים בירושלים בימים ההם.
בבית החולים היד, מכונה בשם "הפרופיסור" והצליח בעבודתו.
היה מן החרדים לשלומה ולרוחה של עדת ישראל בבירה.
מימיו לא עזב את הארץ.
לעת זקנתו פרסם ספר בשם "דברי צדק", הדן בעניני אישות וגטין.
חוקרי קורות ירושלים השכימו לפתחו ושאלוהו פשר סתומות ונענה להן. בין המבקרים יצחק בן-צבי (כיום, נשיא מדינת יישראל).
צאצאיו ; רחל אשת ר' ישעיהו בנדיקט, דוד ז"ל, שלום, אברהם.
אליעזר צבי פרידמן
נולד בטורקוב (פולניה), כ"ה כסלו תרנ"א (סוף 1890).
לאביו אליהו פרידמן (ממשפחת רבנים ואדמו"רים) ולאמו חיה בת חיים יצחק פרידמן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.
היה פעיל בארגוני נוער לתרבות חרדים ולציונות.
עסק במסחר.
בשנת 1922 נשא לאשה את פעפי בת אהרן גלייכר. היה מורשה של הקהק"ל וקרן היסוד בעירו.
בשנת 1935 עלה לארץ.
בהתחלה עסק בחקלאות ועבר למסחר.
לקח חלק פעיל בהקמת בנין בית הכנסת הגדול "שונה הלכות" בנתניה, ולאות הכרה, רשמו אותו ב