Volume 11

Page 3784

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קשה עכשיו ביותר - אמר פלדמן - חוצפת הערבים גדלה והולכת..." לויתי אותו אל המלון שעל יד החצר שלנו, לסעודת ה"הפסקה" עד מחר בצהרים. בעל המלון, אליעזר נחום, איש צפת, היה רגיל להיכנס בשיחה לבבית עם השומרים בשעת האכילה. הפעם נתגלגלה השיחה "על שבעונותינו הרבים אין הצעירים שבאו בשנים האחרונות לארץ מקפידים בשמירת השבת". פלדמן ענה לו: "מי שעומד שעה אחת מאחורי הקיר

בליל אופל כלילה הזה - הוא קונה את עולמו", זו היתה שיחתנו האחרונה. כשיצאנו החוצה ופנינו איש לעברו, הוא ל"הקפה" ראשונה ואני לחדרי, אמר : "הלילה אינו שקט... אני מרגיש, שהם כבר מסתובבים כאן''. ונעלם באפילה.

הרגיש בגנבים מכפר לוביה, שבאו לחנות של חות סג'רה. אחד הגנבים הספיק להכנס לחנות דרך חור שחתר בקיר מתחת לדלת ושקשה היה לו לצאת דרכו. והאחרים עמדו על יד הדלת ושמרו. אילו היו אלה בורחים, כי אז היה הגנב שנמצא בפנים נופל בידי פלדמן. הם התחילו לירות על פלדמן. ומכיוון שהיה ליל חושך וגשם, לא נזהר וכדור פגע בראשו ויצא דרך העין ומת בו במקום.

נהרג בשמירת סג'רה, ח' כסלו תרע"ד (7.12.1913).

אחרי מקרה הרצח, הכריזו חברי השומר והפועלים שביתה ודרשו מהחברה של חות סג'רה - עבודה עברית.

אליעזר פקטורובסקי

נולד באודיסה (רוסיה) בשנת תרנ"ז (6.1.1897).

נתחנך חינוך מסורתי וכללי. לציונות נמשך עוד מילדותו, ובשנת 1911 עלה לארץ ונכנס לגמנסיה "הרצליה" כתלמיד.

עם הכיבוש הבריטי התנדב לגדוד היהודי, ובהיותו בגדוד חלה את חליו, שממנו מת כעבור שנים מספר. היה חבר נאמן לתנועת העבודה, השתתף ב"קונטרס" של "אחדות העבודה", וניהל את המדור של הפוליטיקה החצונית בשבועון הנ"ל.

את שבע שנות חייו האחרונות הקדיש לחקר הצמ

חיה בארץ בשיתוף פעולה עם חברו פרופ' אלכסנדר אייג (ראה כרך ה', עמוד 2353). בית הקברות הישן בתל-אביב שימש להם לסיור ראשון אל צמחי החולות, והיתה אפילו תקופה שהם רצו להציע לפני עירית תל-אביב לסגור את בית הקברות ולשמר בו את הצמחים המענינים אותם.

יחד עם פרופ' א. אייג חיבר את המגדיר הראשון למשפחות צמחים בשם "לוחות להגדרה" ופרסם יחד עמו רשימות בוטניות ב"השדה" ו"בקונטרס" ובהן באו חידושים רבים בידיעת הצמחים.

בל' ניסן תרפ"ו (14.4.1926) נפטר והובא לקבורה בבית הקברות הישן בתל-אביב.

אחרי פטירתו נכתבו עליו מאמרים ורשימות רבים.

הפרופ' אוטו ורבורג, מי שהיה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית כתב עליו מאמר הערכה, והמשוררת רחל הקדישה לזכרו שיר מיוחד בשם "כאלה באביב ימותו".

את המצבה על קברו הקים הפרופ' אלכסנדר אייג, וגם הקדיש כמה עבודות לזכרו וקרא על שמו מחשובי הצמחים אשר המנוח גילה בארץ.

יוסף אלתר קלומינוס ליבוביץ

נולד בירושלים, בעיר העתיקה בשנת תרכ"א (1861).

לאביו יצחק, ולאמו בריינה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.

פתח חנות בעיר העתיקה, ובהיווסד המושבה פתחתקוה עזב את ירושלים ועבר עם אשתו ליהודיה ועבד כשכיר בחקלאות אצל ר' יהושע שטמפר ואח"כ במשק הבארון רוטשילד.

נשא לאשה את חנה בת שלמה אזולאי (ממשפחת הרב חיים יוסף אזולאי-חיד"א, ראה כרך שני, עמוד 555). בן הישיבה הפך לפועל חקלאי מסור. רכש מגרש במושבה ובנה בעצם ידיו בית קטן, סידר לו משק קטן, רכש עופות, פרה, ועסק גם בבנאות ובנגרות. במשך

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3784). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3784