Volume 11

Page 3841

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בארה''ב התפלל בימים-נוראים כ-10 פעמים, בבתיכנסיות בניו-יורק ועשה רושם רב.

במשך בל הזמן עבר עם יוסלה (יוסף) רוזנבלט בארה"ב והופיע בקונצרטים משותפים. וכן הופיע בהופעות פומביות חשובות.

בשנותיו האחרונות הסתלק מזמרה מסיבות בריאות.

בשנת 1936 עלה לא"י ונפטר בתל-אביב כ-4 חדשים אחר שהותו כאן, ט"ו אלול תרצ"ו (2.9.1936).

חינך את בניו ברוח המסורת והלאומיות.

נחמן שפיגל

נולד בקישינוב (בסרביה) בשנת תרל"ד (1874). לאביו דוד מיכל שפיגל ולאמו חיה רבקה.

קיבל חינוך מסורתי וכללי.

היה פעיל בתנועה הציונית בעירו. בשנת תרמ"ז (1887) עלה לארץ.

כל ימיו עסק בחקלאות. היה מומחה לענף הגפן. הקים יקב קטן לתעשית יין מובחר. היה גם מומחה בענף הפרדסנות - לכל חלקיו.

בשנת 1911 נשא לאשה. את סוניה בת צבי ביחובסקי (ראה בכרך זה).

היה חבר במועצת "החקלאי", במועצת פתח-תקוה,

במלחמת העולם הראשונה היה אח (סניטר) לחולים במחלות מדבקות. בסוף מלחמת העולם הראשונה גורש עם משפחתו מהארץ לתורכיה. את דרכם עשו ברגל וברכב. ועברו את כל תלאות הפליטים.

היה חבר במחתרת "אצ"ל". פרדסו שימש כמחסן לנשק של אצ"ל.

השתתף בהגנת פתח-תקוה בשנת 1921.

נפטר בפתח-תקוה, ז' תמוז תש"י (22.6.1950).

צאצאיו מאשתו הראשונה: שלמה,טוביה, דבורה אשת חיים אושרוב.

מאשתו השניה - סוניה: ישראל, דוד ראובן, אליעזר, גאולה אשת סם מוטצ'ן

דניאל יצחקי

נולד בדרבאנד (רוסיה) בשנת תרל"ח (1878). לאביו הרב יעקב יצחקי, ולאמו חסידה יוחאי.

קיבל חינוך מסורתי.

נשא לאשה את סוניה בת אפרים חנן כאב.

בדרבאנד עבד בחקלאות. היו להם חוות של כרמים ותעשית יין.

עלה לארץ בשנת 1907.

היה יחד עם אביו ממיסדיה הראשונים של באריעקב.

נטעו 100 דונם כרמי שקדים וגפנים.

היה מפעילי המושבה.

נפטר בתל-אביב, כ"ד אייר תרצ"ב (30.5.1932).

צאצאיו : חנניה (פרדסן בבאר יעקב), תמר , אשת גרשון ימפולסקי, מישאל ז''ל (נהרג בתאונת עבודה בחולון).

הרב שם טוב גאנין

לאביו הרב יצחק בן ר' שלום משח חי גאגין.

נולד בירושלים ט"ו אלול תרמ"ה (1885).

ראשית חינוכו קיבל בבית-הספר "דורש ציון''. אח"כ קיבל תורה מפי הרב המקובל ר' יעקב אלפייה.

בן כ"ג, הוסמך להוראה ע"י הרב חיים ברלין בנו של הנצי"ב.

בשנת תרע"ג (1913) נתמנה לחבר בית-הדין בקהיר. הוא היה גם חבר ביה"ד של העדה האשכנזית.

באותם השנים הוצעה לו, ע"י הרב חיים אפנדי נחום ראש רבני תורכיה, משרת הרבנות בבגדאד. אולם הוא סירב לקבלה. בשנת תר"פ (1920) מילא תפקיד של רב בקהלית הספרדים במנשסטר ויחד עם זה חבר ביה"ד לקהילות האשכנזים.

משנת תרפ"א (1921) ועד היום הוא משמש ראש בית-דין לקהילות הספרדים בלונדון. בשנת תרפ"ט (1929) נתמנה לראש הישיבה "אהל משה ויהודית" מונטיפיורי ברמסגאט.

בשנת תרצ"ג (1933) נבחר לסגן יושב-ראש "ועד הרבנים באנגליה" ולראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון.

לשם עבודותיו הספרותיות נסע לכל הארצות המאוכלסות יהודים ספרדים, כדי לחקור על מנהגיהם ואורח-חייהם, הוא ביקר בספרד ופורטוגל, במארוקו, תוניס אלג'יר, צרפת ובהולנד. מצעירותו החל כבר בעבודתו הספרותית. את מאמריו הראשונים כתב ב"החבצלת", "החרות" ו"המאסף". חידושי תורתו נדפסו בספריהם של חכמי דורו כגון "משה האיש" לר' משה אלישר "מפי אהרן" לר' אהרן אלחדיף.

בתקופה יותר מאוחרת השתתף גם בעתונים ז'ואיש כרוניקל, ז'ואיש גוארדיאן, ג'ואיש וורלד, ז'ואיש טריביון, ישראלס מסנג'ר ועוד.

בעל נפש פיוטית. עוד מנעוריו אהב לכתוב שירים.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3841). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3841