Volume 11

Page 3849

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

את עסקיהם בתל-אביב. לאחר שהסוכנות היהודית התיאשה מפניותיה הרבות לממשלת המנדט אשר סירבה להשתתף בשיקומם של נפגעי הפרעות, קיבל לידיו את הטיפול בענין זה והצליח להשיג את הסכמת הממשלה לשלם פיצויים חלקיים לכל אלה שסבלו מהפרעות.

בתרצ"ו (1936) במאורעות, היה בין מתכנני יסוד נמל תל-אביב ובין החותמים על הכרוז שקרא את תושבי ת''א להשתתף ביסוד הנמל ע"י רכישת מניות.

בשנת תרצי'ז נבחר כיו''ר המזרחי בתל-אביב, ועמד בראש המזרחי בתל-אביב, עד המיזוג עם הפועהמ"ז. מאז המיזוג משמש כחבר נשיאות המפלגה הדתית לאומית "המזרחי - הפועל המזרחי".

היה בין מיסדי הגוש האזרחי ובא-כוח המזרחי בועד הפועל שלו.

באלול תרצ''ז יסד את בית הכנסת בלב תל-אביב, ושימש כל השנים יושב ראש בית הכנסת ומגיד שיעור בש''ס ובתנ"ך. מאז יסוד בית הכנסת פעל וטרח להשגת מגרש עירוני בסביבת לב תל-אביב לשם הקמת בנין מתאים לבית כנסת. ביזמתו הניע ראש העיר מר ישראל רוקח ז"ל את ממשלת המנדט להפקיע את אדמות שרונה שגבלו עם רחוב מזא"ה לשם בנין בית כנסת מרכזי ובתי ספר. מיד לאחר הקצאת המגרש, החל לפעול לבנינו של בית הכנסת והיום מתנוסס בגינו המפואר של בית הכנסת ברחוב רבנו סעדיה גאון פינת אוליפנט הנקרא "ביהכ"נ לזכר קדושי אנטופול".

יו"ר איחוד בתי הכנסת בתל-אביב. חבר מועצת חברה קדישא.

צאצאיו: פנינה אשת יעקב הרצוג , ציר ישראל בקנדה (ראה הערך שלו בכרך זה), אליעזר ז"ל (נפל במלחמת השחרור בשער הגיא בהגינו על ירושלים), יוסף דוד (עורך דין).

משה מנחם גולדשטיין

נולד בזלאטופלי (רוסיה), כ"ז שבט תרמ"א (1881).

לאביו מאיר (מצאצאי הבעט''ש) ולאמו נחמה בת אריה שורצמן.

נתחנך אצל הסבא ולמד ממידותיו התרומיות. נתפרסם בכל הסביבה בתור "עילוי", למד בישיבות מיר ו-וולוז'ין והוסמך לרבנות. למד גם בגימנסיה, כדי שבתור רב יובל לשמש גם בתפקיד הרשמי של "רב-מטעם", אך לא שימש ברבנות ולא עשה את תורתו קרדום לחפור בה. מנעוריו היה מפעילי המזרחי.

נשא לאשה את מילכה בת יהודה ליב ציון (מצאצאי משפחה מגולי ספרד שנתגלתה למזרח-אירופה).

עסק במסחר ובצרכי ציבור ובמעשי צדקה וחסד והיה מחשובי העסקנים בעיר, שאחרי מלחמת ה

עולם הראשונה השתייכה לפולין, ונבחר בה לציר לועידות המזרחי.

בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו, השתקע בשכונת שיינקין - שליד שכונת בורוכוב (כיום במרכז העיר גבעתיים) והיה מראשוני בוניה. עם גידול הישוב בגבעתיים התמסר במיוחד לארגון המוסדות והשרותים. לסיפוק צרכי הדת (רבנות, בית-ספר דתי, מקוה ועוד) ונבחר תמיד מחדש ליו"ר המועצה ה

דתית המקומית. לכבודו בנו בניו בשכונת בורוכוב בית-כנסת שנקרא על שמו "אהל משה", והוא שימש בו גבאי ראשי עד סוף ימיו. נתן מפעילותו למען הקרנות הלאומיות ולבל מפעל לטובת הציבור במסגרת ארצית ומקומית. וכמובן גם למוסדות תורה וחסד ותרם בעין יפה וביד רחבה לכל אלה וגם לעזרת נצרכים יחידים.

נפטר בגבעתיים, ז' ניסן תשכ"א (24.3.1961) ונקבר בנחלת יצחק.

בניו: שלמה, אהרן, נפתלי (בעל הפירמה "האחים גולדשטיין", משרד קבלני לבנין, רמת גן, המגדילים לעשות בפיתוח גוש דן ובעסקנות ציבורית בדרך אביהם).

לוי אליעזר קלונסקי

נולד בשצדרין, פלך מינסק (עיר חבדית) בשנת תרכ"ג (1863).

לאביו צבי קלאנסקי, בן הרב שלמה זלמן קליא נסקי (במשך השנים, הפכה שם המשפחה: קלונסקי) . ולאמו רוחמה גיטל.

בגיל צעיר נתיתם מאביו, גדל ונתחנך בבית הסבא הרב שלמה זלמן (בימי האדמו"ר בעל "צמח צדק" נתאספו חסידי חב"ד האמידים, ובתוכם ר' שלמה זלמן , קנו שטח גדול של קרקעות מידי שר המחוז באותו פלך, ועליה בנו אנשי החב"ד את העיר שצדרין, על שם רבנו בעל ה"צמח צדק").

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3849). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3849