עלה לארץ בשנת 1934 (ביקור קודם 1933).
היה בעל בית מלאכה לסריגה.
כיום, בעל משק עזר במפרץ חיפה ובעל טרקטור.
פרסם ספרים: Die Losung des sozialen Problems; Die Bibel )Breslau, 1931, Verlag Marcus( ; Des Judenvolkes natiirliches Recht auf Boden )Berlin, 1932(; The Forgotten Human Right To Land .(1958Haifa, ) תרגם את ספריו לעברית: "הזכות הטבעית של העם היהודי לארץ" (חיפה, 1946) : ''המשטר החברתי והכלכלי לפי התורה (הוצאת "מישרים" - תל-אביב, תשט"ז-1956).
יעקב חומה
נולד בקובנה (ליטא).
לאביו הרב ברוך חומה (ראה בכרך זה) ולאמו שרה טויבא בת ר' אבא (עורך דין ברוסיה).
בנעוריו עבר לאנגליה. שם קיבל את חינוכו המסורתי והכללי.
ב-1917 הגיע לארץ כקצין בצבא הבריטי. השתתף בכיבוש הארץ.
שימש כפקיד גבוה במשרד המושל סטורס בירושלים.
מונה לחסל את הסכסוך במושב זקנים וזקנות בירושלים.
נשא לאשה את סטלה לבית ולפנזון. ממיסדי וממנהלי הקולנוע ''אורה" והאמפיתיאטרון בחיפה.
נפטר בחיפה, י"א ניסן תש"ה (25.3.45).
יצחק ניידיץ
לאביו יהודה ניידיץ ולאמו ברכה. נולד בפינסק בשנת תרכ"ג (1863).
מראשי "חובבי-ציון" ברוסיה.
כשיצא למוסקבה קרא לעצמו כמנהג ברוסיה בשם; איסאוק אדולפוביץ .
ממיסדי "בני-ציון" במוסקבה (עם מ. אוסישקין (יחיאל צ'לנוב).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. עסקן ציוני.
עד מהפכת אוקטובר 1917 סוחר עשיר במוסקבה החל לעבוד בתנועה הציונית יחד עם בן עירו ד"ר חיים ויצמן, שהתיעץ עמו בכל הענינים. הוא היה המוח והמגשים בכל הענינים הציוניים בימים ההם.
בשנות 1913-27 חבר הועד הפועל הציוני.
ממיסדי ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית.
בימי מלחמת העולם הראשונה, מראשי הקהילה היהודית במוסקבה.
אחרי המהפכה היגר לצרפת.
בצרפת היה בעל תעשית כוהל ועסק גם עם רוסיה.
כתב מאמרים רבים בעתונים, "דער טאג" ו"דער מארגען זשורנאל", ''העולם" ועוד באמריקה בעניני הציונות והיהדות, וכן כתב שירים עבריים רבים.
שלוש תקופות בחייו : מוסקבה לפני מלחמת העולם הראשונה, אח"כ בפריס - בין שתי מלחמות העולם, ואח"כ בניו-יורק (מ-1940) עד סוף חייו. התכונן לתקופה רביעית - בירושלים, בעיר הבירה של מדינת ישראל.
ממיסדי "קרן היסוד" וממנהליה הראשונים.
בשנות 1920-27 ראש מחלקת הכספים והמשק של ההסתדרות הציונית העולמית.
תמך בסופרים ובספרות עברית ועזר לגולים נפטר בפריס, ב' טבת תש"י (22.12.1949). יהודים.
צאצאיו; ברטה אשת משה נובומייסקי (כרך ב' עמוד 732), מקס, וולף, ליאון, בוריס.
הרב אשר למיל הריס
נולד ברוסיה בתרכ"א (1861).
לאביו הרב אברהם הריס .
דודיו היו; הגאון רבי נחום מקדיש , שראה בימיו את אליהו הנביא ע"י הכותל המערבי בירושלים, והרב אברהם קורפול הריס ממיסדי שכונת ''מאה שערים" בירושלים ומנהלה הראשי.
נתחנך על ברכי אביו ובישיבות.
בשנת תרל"ג (1873) עלה עם אביו לארץ, ונכנס ללמוד בישיבת "עץ-חיים", וקיבל תורה מהרב שמואל סלנט זצ"ל.
בהיותו בן 17 נשא לאשה את חיה (בת 15) בת הרב העסקן רבי שמואל הומינר ז''ל, שהיה אחד ממיסדי השכונות "מאה שערים", "בית יעקב" ואת המוסד "בית היתומים דיסקין".
נסע לבירות (הלבנון) והשתלם בתור רוקח.
בשנת תרל"ז (1877) נתמנה לרוקח בשכונת "מאה שערים" בירושלים.
בשנות 1910-1913 היה הרוקח והרופא במושבה קסטינה (באר-טוביה) גם התושבים מהכפרים כבדוהו מאד. היו מזמינים אותו לחולים בכפרים, והיה נאמן עליהם כשופט בסכסוכים שביניהם.
בהשפעתו נגאלו שטחי קרקע גדולים בסביבות באר-טוביה.
בשנת תרע"ו (1916) נסע בשליחות רבני ירושלים לארצות הברית לטובת תלמוד תורה וישיבת "מאה שערים", והצליח להרים את המוסד - למוסד חשוב.
היה בקי גדול בתלמוד, חכם פיקח וירא שמיב