Volume 12

Page 3949

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

א"י באפריקה לקרוא לבנותיהם בשם זה לאחר פירסומה של הצהרת באלפור (גם בתו של ד. בן גוריון. שנולדה באותו פרק, נקראת גאולה).

בגיל שנתיים עלתה לארץ (1919) עם הוריה לאחר כיבוש הארץ בידי האנגלים. תחילה גרו בתל-אביב ובתר"פ (1920) עברו לירושלים. בתרפ"ג היו הראשונים

להתיישב בשכונת רוממה במערב ירושלים, ליד הכפר הערבי הידוע לשמצה ליפתה. בזכרונותיה, שפירסמה במלאות לאביה שמונים שנה (בקובץ היובל "מנחה", שהוציא לכבודו "איגוד יוצאי בסרביה בישראל", תלאביב תשט"ז) תיארה את הרגשתה באותם הימים, עת חיתה היא ואמה (האב נדד בעולם בשליחות ציונית) בבית בודד מוקף ים של ערבים וכיצד למדה אז להתגבר על רגש הפחד. במאורעות תרפ''ט נטשו מרבית תושבי השכונה את בתיהם מפחד ורק משפחתה ועוד שתי משפחות שכנות נשארו במקום ותודות להם ניצלה השכונה מחורבן.

בתר"ץ (1930) סיימה בית ספר לבנות מזרחי "רוממה" ובתרצ"ה את בית המדרש למורות מזרחי בירושלים בהצטיינות.

בתרצ"ו נישאה ליצחק רפאל (ראה כרך ב', עמוד 603 וכרך ג' עמוד 1536), חברה לתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא" וללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בתחילת תש"ב (1942) סיימה את האוניברסיטה כמוסמכת למדעי הרוח )M.A.(במקצועות ההיסטוריה הכללית, תולדות ישראל וספרות עברית.

ראשית פעולתה הספרותית בשבועון לספרות ולשאלות הזמן "במישורי מטעם .איגוד סופרים דתיים-', בו השתתפה בקביעות ופירסמה רשימות וביקורות ספרים. להדים רבים זכתה שורת מאמריה בשבועון זה בשם "ממסע בעולם סוער" - רישמי מסע באירופה בעיצומה של מלחמת העולם השניה (תש"ד), עת ליוותה את אביה, אז חבר הנהלת הסוכנות היהודית, בשליחות חירום לאנגליה המופצצת. פירסמה מאמרים ב"הצופה", "הארץ", השבועון "פנים אל פנים" (בשנת תשט"ו היתה עורכת המדור הספרותי ומדור האשה בשבועון

זה) ובמאספים "ארשת", "עמודים", ספר רב סעדיה גאון ועוד.

פירסמה חוברות על "רבי יהודה אלחריוי ועמנואל הרומי" (ירושלים תש"א), "רבי יחיאל מיכל פינס" (תש"ד), "רבי גחמן קרוכמאל ותפיסתו הלאומית" (תש"ד).

משנת תשט"ז (1956) עובדת כעורכת ומתרגמת ב"מוסד הרב קוק" בירושלים. עורכת משנה של "האנצקלופדיה של הציונות הדתית", בר. 1כתבו על ידה עשרות ערכים ממצים על גדולי רבניה ואישיה של הציונות הדתית. תירגמה מאנגלית את הספר הפילוסופי "אמונת היהדות" מאת ד"ר י. אפשטיין (ירושלים תשכ''א), הספר "תולדות היהודים באיטליה" מאת פרופ' בצלאל-ססיל רות (הוצאת "מסדה", תשכ"ב) ועוד מחקרים מדעיים שונים.

שנים רבות היתה פעילה באירגון הפועלות של "הפועל המזרחי" כחברת המזכירות הארצית שלו ופירסמה וגם ערכה חוברות שונות על פעולותיו של אירגון זה. כיום היא חברת המרכז של הפועל המזרחי בישראל.

בימי מלחמת השחרור מילאה תפקידי שמירה בחי"ם וחיל משמר), ירושלים.

ב"מעריב" (23.5.58) נתפרסמה רשימה עליה במדור "סדר נשים".

בנה: שילה (נולד בשנת תש"א).

שמעון פינקל

נולד בגרותה, פולין-רוסיה, בשנת תרס"ו (8.12.1905).

לאביו צבי (סוחר) ולאמו חיה בת אלכסנדר שפירא.

למד בחדר ואח"כ בגימנסיה. בגיל 12 נתקבל לחוג חובבי התיאטרון בגרודנה ומילא תפקידים. בהצגותיו. אביו התנגד להתמסרותו לעיסוק זה, שאין בו "תכלית", שמא ידבק בו יותר מכדי "מישחק חולף" ויתקשר לבחור בו למקצוע-חייו אף לכשיגדל. אך התנגדות דהורים לא יכלה עוד להסירו מדרך-יעודו. משנוסד בגרודנה תיאטרון-ממש בשם "הפינה האמנותית", קטן בממדיו אבל גדול בשאיפותיו, הצטרף אליו ומילא בו תפקידים-ראשיים במחזות של סופרים נודעים. סוף-סוף השלימו הוריו עם הבלתי-ניתן לשינוי, וב-1920 נסע. בהסכמתם, לברלין, להשתלם באמנות התיאטרון בסטודיה המפורסמת של מאכס ריינהארדט.

ב-1923 הצטרף ללהקת "התיאטרון הארצישראלי", שאורגנה על-ידי ישראל הנבנית.

ב-1924 בא לארץ עם הלהקה ומילא תפקיד דניאל במחזה "בלשאצר", שהוצג באולם הראינוע "עדן", שהיה אז בנין-התיאטרון היחיד בתל-אביב. אך הישוב לא הגיע עדיין בגידולו ליכולת להחזיק תיאטרון-קבע, והלהקה חזרה להציג בקיבוצי היהודים בחו"ל. ב-1927 נפגשו בברלין להקת התא"י ולהקת "הבימה" שנוסדה במוס

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 3949). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/3949