כתב מאמרים בדואר היום, הכוכב, המכבי, הד החינוך.
צאצאיו: ברכה אשת אשר שילוני (גנן מדופלם), שמעון (מהנדס), זיוה אשת גרשון הראל (מרצה בכיר בטכניון).
משה ליבר
נולד בלייכציג (גרמניה), י"א סיון תרס''ט (31.5.1909), לאביו ישראל אברהם ליבר (ראה כרך ח', עמוד 3038) ולאמו צפורה בת אלתר אוקהלט. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה ובבית ספר למסחר בלייפציג.
בתום למודיו עזר לאביו בשנת 1926 לחסל את עסקיו המשגשגים בחו"ל ועלה לארץ, כששרר כאן משבר כלכלי קשה, רכשו את בית החרושת הקטן לממתקים "רענן" בתל-אביב ופיתחו אותו לאחת מהתעשיות הגדולות והחשובות בארץ בשם : חברת ליבר בע"מ.
תעשיין. מנהל חברת "ליבר" בע''מ.
חבר הועד הפועל של התאחדות בעלי התעשיה.
בשנת 1935 נשא לאשה את שרה בת ר' מרדכי לוין (ילידת ירושלים. נכדת ר' ישראל איסר לוין , יו"ר בית דין ומצד אמא, נכדת ר' אליעזר זאב שולמן , ממיסדי הישיבה "תורת-חיים" בירושלים).
חבר הנהלת בנק המזרחי בע"מ ו''בנק ישראל לתעשיה בע"מ''.
היה חבר המועצה הכלכלית של מפלגת הציונים הכלליים.
חבר ויו''ר ועד הישיבות, חבר מפעל התורה.
פעיל בחברת בית המדרש ובית ועד לחסידי סדיגורה של האדמו"ר הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן. פעיל בספורט, חובב שח-מט. היה פעיל בהגנה ובמשמר אזרחי.
צאצאיו: דליה אשת העו"ד משה שוב, רות אשת מרטין בסקין, חיים זאב, לאה.
איתן בלקינד
נולד במושבת הבילויים גדרה, ט"ו תשרי תרנ''ח (15.10.1897).
לאביו שמשון (בנו של חלוץ החינוך העברי בגולה מאיר בלקינד (ראה כרך ג', עמוד 1159) ואחיו של ישראל בלקינד, מראשי המיסדים של תנועת הסטודנטים לשוב אל הלאומיות היהודית ולא"י - שנקראה "דאביו" - "דבר אל בני ישראל ויסעו" - ואח"כ "ביל"ו" "בית יעקב לכו ונלכה" (ראה כרך ג', עמוד 1295) -ובן אחיהן של בנות ביל"ו הגברות ד"ר אלכסנדרה (סוגיה) בלקינד (ראה כרך ב', עמוד 680), אולגה אשת יהושע חנקין (ראה כרך ב', עמוד 752) ופאני אשת ישראל (לוליק) פיינברג (ראה כרך א', עמוד 418 וכרך ה', עמוד 2338) ולאמו פנינה (פניה) בת אהרן מרדכי פריימן (דרור) ממיסדי ראשון-לציון (ראה כרך ה' עמוד 2305 וכרך ג' עמוד 1435).
למד בבית הספר בראשון לציון, בוגר הגמנסיה העברית הרצליה, מחזור ג' בתל-אביב והאקדמיה הצבאית התורכית בקושטא.
בשירותו כקצין בצבא התורכי בימי מלחמת העולם הראשונה הצטרף למחתרת "נילי" (נצח ישראל לא ישקר) ואחרי שהתורכים גילו את המחתרת נאסר גם הוא, אחרי שאחיו נעמן (ראה כרך ה', עמודים 2288-90) ועוד נאסרו.
נידון למוות ע"י התורכים בדמשק והצליח לברוח.
בשנת 1925 נשא לאשה את נחמה בת מרדכי יואל סגל (ראה כרך א', עמוד 168).
היה סגן ראש עירית ראשון לציון ומ"מ, חבר ויו"ר הנהלת מתאחדות בתי הקולנוע בישראל, נציג ישראל בענף הקולנוע בהתאחדות הבין-לאומית.
היה מפעילי המחתרת אצ"ל.
היה ציר הקונגרס הציוני האחרון בירושלים מטעם "תנועת חרות".
כיום, חבר עירית ראשון לציון, חבר מרכז תנועת החרות, יו"ר סניף תנועת החרות בראשון לציון.
חבר הנהלת יבואני הסרטים.