Volume 12

Page 3960

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שיינה בת ר' שלמה זלקינד אלישיב מקובנה (ואחותו של ד"ר ישראל אלישיב מקובנה, הידוע בשמו הספרותי "בעל מחשבות"). (אחיו של מרדכי אליישיב : ד"ר שמואל אלישיב ז"ל, שהיה שגריר ישראל במוסקבה (ראה כרך ז, עמוד 2791 - ויבל"ח יוסף פרידמן, מפעילי פועלי ציון ברוסיה ובליטא וכעת בפאריס).

למד בחדר, בבית-ספר תיכון רוסי, באוניברסיטאות מוסקבה, חארקוב, גיסן וברלין והוסמך לאגרונום. היה פעיל בתנועות נוער צ. ס.' צעירי ציון, צ. ס., בהחלוץ הצעיר, נרדף ונאסר בברית המועצות על פעילות ציונית, ומשהורשה ב-1924 לצאת לליטא המשיך בפעילות בהחלוץ ובעבודה למען הציונות והקהק"ל.

ב-1926 נשא לאשה את גרטה בת ר' אליהו ומרים גוטמן.

היה מורה בגימנסיה הריאלית העברית ובסמינריון "תרבות" בקובנה. שם פעל בשרות הצבור בתור חבר מרכז צ. ס. והחלוץ בליטא, חבר נשיאות "אורט" בליטא ויו"ר מועצת קופת-חולים הכללית בליטא.

בספטמבר 1930 עלה לארץ ופעל בתור מורה ומתנך בבית-הספר החקלאי בכפר הנוער בן-שמן וחבר ומזכיר מועצת עובדי בן-שמן. מ-1943 מנהל בית-הספר המחוזי ביגור. מ-1945 מנהל בית-הספר המחוזי בגבעת השלשה ומורה בבית המדרש למורים שם. מ-1948 ואילך מנהל בית-הספר התיכון על שם חיים קוגל בחולון, והנו כיום חבר נשיאות איגוד בתי-הספר התיכונים, חבר הועדה לכימיה ליד משרד החינוך והתרבות וחבר מועדון רוטרי בחולון.

פעיל בהגנה בשנים 1949-1931.

פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", "דבר", "השדה", "השדה לנוער", תרגומים במדעי הטבע ב"הארץ והטבע" ועוד. ספריו: כימיה אורגנית (הוצאת י. שמעוני, תרצ"ט), שעורים בתורת הקרקע ומדריך למעבדה בכימיה (סטנסיל), תרגום הספר "תורת הקרקע" לפרופ' י. יפה (הופיע ב"השדה") ועוד.

צאצאיו: דוד , בת מאומצת ורה אלישיב (עתונאית, אשת העתונאי חגי אשד).

פנחס דב זכאי (זקלד)

נולד בחודש חשון תרל"ג (בסוף 1872) בסלונים שבפולין.

לאביו שלמה זקלד ולאמו בתיה בת שמעון קלצקין.

למד בחדר ואח"כ עד גיל 17 בישיבת סלונים והצטיין בשקידתו. גויס לצבא הרוסי ושירת שנים מספר בקאוקאז.

ב-1901 נשא לאשה את נחמה בת אברהם אייזיק מילר.

בסלונים עסק בעבודה ובצרכי ציבור והיה פעיל ותורם בתנועת חובבי ציון, וכשביקר ב-1920 בסלונים נציג של חברת "המעגל" והציע בשמה חלקות קרקע למכירה באיזה מקום שמחוץ ליפו, שלפי התכנית יבנו שם "עיר גנים", הזדרז בלי היסוסים וקנה 5 דונמים. לחיזוק נוסף של קשריו עם הארץ שלח באותה שנה לעליה חלוצית את שני בניו, (אהרן ופסח), שנתן להם ולבתו חינוך דתי לאומי וחינכם לעבודה.

ב-1920 עלה לארץ עם אשתו והלך לעבוד בחדרה. בשלושת החדשים שעשו שם פגעה בהם הקדחת ואילצתם לעבור לתל-אביב.

כשהגרילה חברת "המעגל" את חלקות הקרקע לקונים, זכה הוא בחמשה דונמים במקום הידוע כיום כמרכז העיר רמת-גן, ברחוב ביאליק קרן רחוב החוגה, אבל אז היה צורך באמונה איתנה בעתיד כדי להתישב באותו ישימון-חול. ואכן לא היסס להצטרף לשמונה המשפחות שכבר ישבו במקום, ואת מערומי מגרשו הנרחב התחיל

לכסות בגידול פרחים, שהוביל למכירה בתל-אביב, שקודם לכן היתה רגילה לקנות פרחים אך ורק מהגרמנים שבשרונה.

כן יסד את חנות-המכולת הראשונה ברמת-גן, שהתפתחה אחר-כך למסעדה, בה הגיש גם בירה מתוצרת עצמית (באותו זמן עדיין לא היתה תעשית בירה בארץ), ובגלל החידוש שבה משכה לקוחות רבים אף מתלאביב ל"בית הבירה" שלו.

עסקי הבירה ירדו במשך הזמן, ואדמת המגרש נעשתה יקרה מדי בשביל גידול פרחים - ור' פנחס דב זכאי זכה להיות בעל-בית אמיד ברמת-גן, בעל יכולת וגם רצון להיטיב בגופו ובממונו, ורעיתו כמוהו. שניהם תומכים נדיבים ועסקנים פעילים במוסדות תורה

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 3960). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/3960