אחרי שלוש שנים יצא האב לאמריקה ואחרי שנה הוציא אליו את כל המשפחה, ואברהם, שהיה אז בן 19, החל לעבוד בבית-מלאכה גדול לתפירת בגדים, ולאחר זמן פנה למסחר בחמרי סנדלרות.
ב-1905 השתתף ביסוד סניף פועלי ציון ברוצ'סטר שבניו-יורק, ומאז המשיך בפעילותו במפלגה גם בשיקאגו ובמילווקי והיה שם מזכיר הסניף ומזכיר הועד העירוני של פדרצית הסניפים.
נשא לאשה את פני לבית שווארץ, ואחרי שילדה לו שני בנים נפטרה ב-1918, ובזיווג שני נשא את דינה בת מנחם מנדל כהנוביץ מייקאטרינוסלאב.
מאורעות מאי 1921 בארץ עוררו חברים מפוע''צ באמריקה לעלות בקבוצה מאורגנת, כתגבורת לישוב המותקף, וגם הוא ואשתו החליטו להצטרף. בקבוצה הראשונה, שמנתה 19 חברים, עלתה אשתו, בחודש השביעי להריונה, עם הבת הבכירה בת 4 השנים (באותה הבורה עלו גם גולדה מאירסון ואחותה הבכירה שיינה קורנגולד ורגינה האמבורגר עם בעלה), ואחרי חדשיים, כשעלה גם הוא עם שני הבנים (והשאיר בשיקאגו את הוריו ו-5 אחים ו-2 אחיות). כבר מצא את הבת השניה בת שבוע ימים.
עוד בחו''ל רכש לו חלק באדמות שרונה שבגליל התחתון, שחברת אחוזה א' שיקאגו רכשה עוד לפני מלחמת העולם א', בתכנית להושיב 50 משפחות על 500 דונם אדמת פלחה ונטיעות-בעל, וכעת יצא קפלן אל הנחלה להתישב ומצא שלוש משפחות של החברים מאמריקה. כשעברו שנים אחדות ויתר החברים לא באו, השתדלו הוא וחברו פנחס שמיר ז"ל והצליחו לצרף אליהם, על 2000 דונם, קבוצת פינסקאים מיוצאי חולדה. אך הללו לא ראו אפשרות להתנחל על אדמה שאינה שייכת לקהק"ל (ואינה מזכה לקבלת עזרה מקרן היסוד, ואף להעבירה לקהק"ל לא יכלו, מפני שהיתה ממושכנת לפיק"א), וכשהסתלקו הפינסקאים הוכרחו גם האמריקאים לעזוב את המקום.
קפלן עבר ב-1927 להרצליה, רכש אדמה, נטע פרדס וסידר רפת, ומשאזל כספו ולא יכול להמשיך, ירד לארה"ב ועבד שם שלוש שנים, עד שצבר את ההון הדרוש לביסוס משקו בארץ, אך את משפחתו השאיר בהרצליה. באותן שנים היה פעיל במגבית של הגעווערקשאפטן ובמפלגת פועלי ציון.
משחזר לארץ התמסר לעבודת המשק ולפעילות ציבורית. היה חבר פעיל בהגנה, חבר ועד המושבה והנהלתה, ממיסדי הצרכניה וחבר הנהלתה, ממיסדי קופת מלוה וחסכון של העובדים, חבר הנהלתה, גזבר שלה עד 1935, היה מנהלה עד שיצא לפנסיה ב-1957.
ב-1935 השתתף בארגון קבוצה בת 9 חברים לשם התישבות שיתופית ביקנעם, שתוקם על 450 דונם שרכשו ותכלול חקלאות ותעשיה. בגלל המאורעות והמלחמה לא הספיקו להשלים את התכנית, אבל משק הלול והנגריה נוסדו והתקיימו, ובשנות המאורעות היה עליו לנסוע אחת לשבועים ליקנעם, כדי למלא חובתו בשמירת לילה.
השתתף ביסוד מועדון בתל-אביב בשביל חברי ה"פרבאנד" מאמריקה ופעיל בהנהגתו, וכן פעיל בהתנדבות בעבודה ציבורית בענינים מקומיים שונים לטובת העיר, ההסתדרות, המפלגה (מפא"י) ועוד.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): שמעון, אפרים. מאשתו השניה : עליזה אשת יצחק כץ (שלושתם בשיקאגו), שושנה אשת חנוך פיטלוס (הרצליה).
דוד ליפשיץ
נולד באדר תרמ'ז (1887) בראקוב שברוסיה.
לאביו שמואל יהושע ולאמו חיענה בת צבי. קיבל חינוך תורני, התמחה במסחר ליד אביו והשתלם בידיעות הנחוצות לכך.
ב-1910 נשא לאשה את תמה בת בצלאל מרדכי רוטשטיין (נפטרה בתל-אביב, כ"ו אדר ב' תשי"ט).
עסק במסחר, בפעילות ציונית ובצרכי ציבור בעירו.
עלה לארץ ב-15.5.1924 והמשיך בעסקי מסחר, בפעילות ציבורית ובעזרה למפעלי תורה וחסד. מראשוני המתישבים בשכונת מונטיפיורי שליד תל-אביב וממיסדיה, היה חבר ועד השכונה והשתתף בכל הפעולות והמפעלים לפיתוחה: מגדל המים, תאורה חשמלית, בית הכנסת, בית-הספר וקופת גמילות חסדים.
נפטר בתל-אביב, ב' טבת תש"ז (25.12.1946).
צאצאיו: חיים (מהנדס), צבי (בעל בית מרקחת). חיה אשת אריאלי.