Volume 12

Page 4028

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה נלווה לדודו בהרבה מסיבות ופגישות עם אישים גדולים וצדיקים בישראל.

בשנת תרצ"ב (1932) נשא לאשה את רחל בת ר' שמחה מנדלבוים (ראה כרך ב', עמוד 587). ראה את הערך שלה בכרך זה.

כשנוסד (1932) "מכון הרי פישל" (ע"ש ר' ישראל אהרן (הרי) פישל מארצות הברית. ראה את הערך שלו בכרך ד, עמוד 2788) בנשיאותו של הרב א. י.

הכהן קוק זצ"ל בחר הרב קוק בקפדנות את המועמדים מתוך טובי הלומדים שבין גדולי התורה בירושלים. כל מועמד הגיש קונטרס בחידושי תורה ומבלי לדעת את שמות המחברים בחר הרב קוק שלשה-עשר מתוך עשרים בתור חברים למכון ובתוכם היה גם הרב רפאל קוק הנ"ל.

נתמנה ע"י הרבנים הראשיים: הרצוג ועוזיאל זצ''ל לרב שכונת תל-ארזה והסביבה.

בתמוז תש''ז (1947) בהוצאת חבר מוקיריו ומעריציו, ע"י "ספרית מאורי ישראל" נדפסה חוברת מיוחדת - קוים לדמותו. ובה צרור מכתבים ותעודות מגדולי הרבנים.

בשנת תשי''ח (1948) נתמנה לרב ראשי ואב בית הדין בטבריה והסביבה.

חבר מועצת הרבנות המורחבת בישראל.

חבר ועד הפועל של אגודת הרבנים.

ידוע בעירנותו הרבה לכל בעיות הישוב החדש ותורם את חלקו כעסקן נלהב לתנועת התחיה הישראלית. חביב ומכובד על הציבור וכן על הקיבוצים במחוזו.

פעל ועשה רבות וגדולות בשטח התורני. חיבר ברורי הלכות וחידושי תורה לארבע מסכתות מן הש"ס : ברכות, שבת, ערובין ופסחים. חיבר ביאורים וחידושים על ארבעה סדרי משנה, ביאורים על תוספתא סדר מועד, חידושים על אורח חיים הלכות שבת. השתתף בעריכת כתבי "מכון הרי פישל" והוא נמנה עם מנהלי המוסד.

מאמריו בחידושי תורה מפוזרים על פני היקף רחב של קבצים ועתונים. כתביו פורסמו: ב"שערי ציון'',

אוצר החיים, ההד, היסוד, הצופה, שערים ועוד.

כוחות רבים משקיע הוא בריכוז כתבי ידם של גדולי הראשונים הגנוזים בספריות המפורסמות של אומות העולם. ובזכותו מוחזרים אוצרות יקרים למקור מחצבתם בציון בית חיינו.

צאצאיו: הרב שלמה הכהן קוק (רב סרן בצה"ל - למחוז ירושלים), הרב שמחה הכהן קוק (ראש שיבת "מרום ציון" בירושלים), הרב נחום הכהן קוק (רב ברמת-יצחק-רמת-גן), שרה אשת הרב יעקב כץ, אברהם יצחק, לאה.

אברהם (ארנולד) פינקלר

נולד בראדושיץ (פולין) 18 לדצמבר 1907.

לאביו הרב ישראל יוסף פינקלר (אדמו"ר ואב''ד מרדושיץ, נכד ר' יששכר דב מרדושיץ זצ"ל, שנחשב לבעל מופת גדול ושנתקרא "סבא קדישא") ולאמו חוה

בת ר' יעקב שרגא טנינברציל מלובלין (לפני כששים שנה עלה לירושלים עם רכושו הרב והקים בשכונת "מאה שערים" בתים למגוריהם של רבנים ובני ישיבה). נפטרה בשנת 1943, שבועיים לפני גירושם של יהודי ראדושיץ על-ידי הנאצים.

דור אחרי דור נתמשכה השושלת מראדושיץ עד שהגיע לאברהם פינקלר שהיה היחידי שלא נעשה רב.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, הגימנסיה העברית בקיעלץ, באינסטיטוט פדגוגי בווארשה.

בגיל 13 יזם ויסד בעירו ועד למען "קרן קיימת לישראל", וביום חג הבר-מצוה שלו נטעה עירו רדושיץ את העץ הראשון בשם עירו ביער הרצל בא"י על שמו.

יסד את הסניף הציוני הראשון בעירו, ובתור בנו של הרב היתה לו השפעה רבה על הנוער הדתי. בשעה שנוער זה נראה ברחובות העיר עם קופסאות הקהק"ל לשם אוסף כספים, היתה התרגזות בין הדתיים הקי

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4028). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4028