Volume 12

Page 4046

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חידושי תורה רבים ממנו נתפרסמו ב"המאסף" הירושלמי משנים תרנ"ו-תרס"ד.

באייר תרס"ד עלה לארץ ישראל ויחד עם אשתו השתקע בירושלים. נתקבל בכבוד גדול ולמרות גילו הרך השכימו והעריבו לפתחו מגדולי הרבנים ונמלכו אתו בעניני הלכה.

נפטר בירושלים בא' אדר א' תרס"ח (3.2.1908).

הניח אחריו כמה חיבורים בהלכה בכ"י ואחרי פטירתו הגיעו לידי זרים, חוץ מכרך אחד שקרוביו פרסמו בשם "עצי היער" (ר"ת: הרב יחזקאל עזרא רחמים) - ליקוטים ופסקי דינים מספרי ראשונים ואחרונים על אורח חיים, בגדאד תרע"א.

יעקב רוזנבלום

נולד ביארושוב (פולין) בשנת תר"ן (1890). לאביו משה אהרן רוזנבלום (מחסידי גור. אמן בכתיבת אותיות זעירות. כתב חמש מגילות על דף אחד) ולאמו חנה בת צבי (הרש) ברגמן.

קיבל חינוך מסורתי וכללי. עבר לדנציג. בה היה פעיל בהקמת התנועה הז'בוטינסקאית וקן-בית"ר.

בביתו התאכסן המשורר ח. נ. ביאליק ז"ל לפני פטירתו.

בשנת 1922 נשא לאשה את צפורה בת אריה ליב קאליש.

בשנת 1922 עלה לארץ מדנציג. עסק בגידול טבק בסביבות בני-ברק. מהראשונים שרכש מכונית להובלת נוסעים לת"א ורמת-גן.

במשך 30 שנות שהותו ברמת-גן, היה בין פעילי ועסקני המקום בכל שטחי העבודה המוניציפאלית. כחבר הגוש האזרחי. היה מפעילי בוני בית האזרח ובית הכנסת הגדול ברמת-גן.

היה פעיל בסניף תנועת החרות ברמת-גן. שימש כחבר במועצות הארציות בהנהלת הסניף ושנים רבות היה חבר בית הדין העליון של התנועה.

בשנת 1938 נעצר ע"י הבריטים יחד עם ד"ר ישעיהו אליהו וישבו בבית הסוהר ביפו כחשודים רבזיוניסטיים. בעל קולנוע "אורדע" ברמת-גן.

בניו השתתפו בהגנה ובמחתרת, מהם נאסרו ונלחמו במלחמת השחרור.

בניו: יצחק, כתריאל, אריה, גדעון.

נפתלי פרנקל

נולד בהונגריה בשנת 1905 למשפחה מיוחסת ואמידה.

סיים את חוק לימודיו בבית ספר תיכוני למסחר.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא האוסטרי-הונגרי.

בשנת 1928 עלה לארץ בניגוד לרצון הוריו.

התגורר בחדרה ועבד כפועל בפרדסנות.

במשך זמן מסוים שימש מזכיר ומרכז עבודה של פלוגת בית"ר בחדרה.

לאחר נשואיו עבר לתל-אביב והשתכר בעמל כפיו.

בשנת 1938 התקבל לעבודה לעירית תל-אביב. בשנת 1940 עבר לרמת-גן והיה פעיל בסניף "מגן

דוד אדום" שם וגילה מסירות ובקיאות רבה. במשך שמונה שנים ניהל קורסים לעזרה ראשונה במרפאה המקומית ברמת-גן ונודע כמדריך וחובש מצוין. בתקופה יותר מאוחרת שירת כחובש ב"ארגון הצבאי הלאומי" והגיש עזרה לפצועים תוך חירוף נפש. גם באצ"ל ניהל בהצלחה קורסים לעזרה ראשונה. כשהחל הקרב על יפו, בפסח תש"ח (1948), התמנה כאחראי על בית החולים "פרויד" - אשר שימש בית חולים מרכזי לפצועי "הארגון הצבאי הלאומי". לאחר הקמת המדינה, התגייס יחד עם גדודי האצ"ל לצבא ושימש כחובש גדודי. רבות פעל למען חטיבתו ולא ידע מורא ולאות במילוי תפקידו כחובש ראשי. על כל פגז מתפוצץ ורעם תותח היה חרד לעזרה ולא פעם שם נפשו בכפו כדי להושיט עזרה לפצועים.

ב-19 באוקטובר 1948 יצא לאסוף פצועים בשדה הקרב ומצא את המות. פגז אויב פגע באמבולנס שבו נהג ושם קץ לחייו.

יצחק דמיאל (שווייגר)

נולד ברדומישל (רוסיה) בשנת תרנ"ב (1892). לאביו ר' צבי אריה שווייגר (מגזע המגיד מצרנוביל) ולאמו נחמה בת זליג קסטליכר (מגזע האדמו"ר מפולנאה).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, וכללי בגמנסיה באודיסה, ופילוסופיה ומשפטים למד באוניברסיטה במוסקבה.

היה מורה בוורשה, בצנסטכוב ובגמנסיה של פרופ' באלבן.

ניהל קורסים בוורשה מטעם ועד התרבות לגננות ומורים. כן מלא שליחויות במפעלי תרבות וציונות. ערך את העתון "צפרירים" בלודז.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4046). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4046