Volume 12

Page 4077

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ישראל מרדכי הרשמן

נולד בסקרשוב (פולין), כ"ח אב תרמ"א (1881).

לאביו רפאל הרשמן (מצאצאי רבנים) ולאמו פרומה בת ר' ישראל מרדכי בטמן.

קיבל חינוך מסורתי.

בשנת 1911 עלה לארץ.

היה שומר ועבד כפועל בעבודות שונות.

אביו היה בין רוכשי אדמה ברפה (בגבול סיני) שלא יצאה לפועל מסיבת הפרעת השלטונות התורכיים בימי המלחמה העולמית הראשונה.

עם פרוץ המלחמה התנדב מטעמים פוליטיים לשירות "הסהר האדום" בצבא התורכי, בחזית עזה, והיה מקורב לקומנדט היפואי הנודע חסן בק.

לפני הכיבוש הבריטי עזב את הצבא התורכי, נתפס ע"י הצבא התורכי ונמלט בדרך ירושלים-דמשק.

היה מראשוני ההגנה.

היו לו נטיות לספרות ואמנות הפיסול והכיור. פרסם כמה שירים בגרמנית וכייר כמה פסלים - ביניהם; ירמיהו הנביא, יהודית הוליפורנס. דיוקנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. הרעיון הראשון: אהבה.

פירסם ספר שירים (בהוצאת המשפחה) ומחזה במערכה אחת בשם "הפרח".

נפטר בתל-אביב, כ' חשון תרע"ט (26.10.1918) והובא לקבורה בבית הקברות הישן בתל-אביב.

יהודה ליב גירשט

נולד בלודז' (פולין) תרס"ו (1906).

לאביו מנחם מנדל גירשט (בזמנו - אחד הלמדנים המצויינים בפולין, ותלמידם של הגאונים בעל ה"נפש חיה" האדמו"ר מאוסטרובצה וכו') ולאמו צביה בה אהרן חיים (ממשפחת חסידים ומקובלים).

גדל וחונך בבית דתי-חסידי. למד ב"חדרים" ובתלמוד תורה שבעירו, המשיך ללמוד בישיבות - מקודם חסי דיות כמו "בית אברהם" על שם הרבי מסוכאטשוב ז"ל

ואח"כ בישיבות ליטאיות: ''תורת חסד", "אהבת תורה" ועוד. קיבל סמיכות להוראה מכמה רבנים מובהקים.

גמר קורס של בית-ספר תיכון בתור אקסטרן, נסע לוורשא ולמד בפקולטה למדעי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה וכן למד ב"מכון למורים עברים" שע"י הקהילה הוורשאית.

בשנת תרפ"ט (1929) חזר לעירו לודז', מוכתר בתור מגיסטר למדעי הרוח ובעל סמיכות להוראה עברית ולימודי היהדות.

לימוד בבתי-ספר שונים ער שנת תרצ"ט (1939), במשך זמן מסויים שימש כמורד, בסמינרים למורות למקצועות הנ"ל.

עם פלישת הגרמנים לעירו לודז' (1940) וכינון הגינון, נכנס לגיטו עם רובה של האוכלוסיה היהודית ושם המשיך בעבודת ההוראה בבתי-הספר מטעם "זקן היהודים".

ייסד בגיטו קורס סמינריוני ללימודי העברית ואידיש בשביל המורים היהודיים שעבדו מקודם בבתי-ספר ממלכתיים עם שפת ההוראה הפולנית.

אחרי מלחמת העולם השניה התגורר כשנתיים בברגןבלזן. שם היה מנהל סמינריון למורות "בית-יעקב", ושימש בו גם כמורה ללימודי היהדות.

בימי נעוריו הרבה לעסוק בעסקנות תרבותית בשביל חוגי הנוער, במיוחד בצורות הרצאות, נשפים וכו'. בלודז' הרצה בעברית על נושאים המאניסטיים-מדעיים שונים, וכן המשיך בהיותו בגרמניה.

בפולין היה יושב ראש של "ציבור העולים" מיסודו של נתן בירנבוים ז"ל, שמטרתו היתה לארגן בני עליה

מקרב האינטלגנציה. היהודית למען שיפור המידות, חיבוב תורת ישראל והתפרנסות מיגיע כפיים וכדומה. היה מקורב לנתן בירנבוים ולאחרים מגדולי ישראל שבארצות מזרח ומערב אירופה והחליף אתם מכתבים בענייני יהדות וחכמת ישראל.

בחודש אייר תש"ז (1947) עלה לארץ.

שימש בסמינריון למורות "בית יעקב" כמרצה למדעי העברית, ספרות ולימודי תולדות ישראל עד שנת 1961.

המשיך בעבודתו הספרותית-מדעית בעתונים וב

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4077). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4077