Volume 12

Page 4083

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הקהלה בחיפה ו"מפעל המיל" שאירגן אז ד"ר יהודה אבן שמואל קופמן.

כתב מאמרים ב''דואר היום" (ירושלים) בתקופתו האחרונה, וב"הארץ" כתב מאמרי ביקורת על ספרו ר' בנימין ועוד.

צאצאיו: בתיה, ישראל, רינת.

בן-ציון כהן

נולד בירושלים, י"ח תמוז תרפ"ז (18.7.1927).

לאביו יוסף כהן ולאמו חנה בת עזרא סעדיה (מעולי קוקז הראשונים).

קיבל חינוך מסורתי בבית הספר תחכמוני, בבית ספר בי"ח (האליאנס), המכון הבריטי ובי"ס מקצועי בירושלים. בערב תיכון ובהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בחיפה. בוגר הפקולטה לניהול כוח אדם.

חניך בית"ר, חניך ומדריך בהסתדרות הצופים בא"י שבט "יודפת" בירושלים. מדריך הכשרת צופים בקיבוץ

משמר הים, מדריך נוער במגרשי משחקים בירושלים.

התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה לחיל הנחיתה בצי המלכותי. עסק בהפצת חומר ציוני (שקיבל מהסוכנות היהודית) בקרב הפרטיזנים היהודים היוגוסלבים בטריעסט, שהשתתף בכיבושה מהים, וכן בהפצת חומר בקרב העולים בטריעסט וונציה ושליחתם דרומה למחנה מעבר לא"י שליד רומא.

בשנת 1942 שירת במשמר החוף, ב-1943 במשטרת הישובים - משמר נע, בחיל הנחיתה של הצי המלכותי 1946-1943, כולל השתתפות בקרבות איטליה ומלטה.

בשנות 1946-48 מפקד פלוגה באצ"ל (ארגון צבאי לאומי) ירושלים, והשתתפות ברוב הקרבות בירושלים, סמ"פ בגדוד בית רוחוק בצה"ל במלחמת השחרור.

מפקד הפעולה הראשונה של אצ"ל בכפר שעפאט שלפני עטרות.

השתתפות כמפקח כח בארבע נסיונות פריצה לעיר העתיקה.

מפקד פעולת דיר יאסין, ומפקד הקרב על כפר מלחה

שליד ירושלים, ובתקופה מסוימת של הקרבות - מפקד חזית החומה, אזור הר-ציון וימין-משה.

השתתף בקרב על הרי בית ג'אללה. לכיבוש בית-לחם בגדוד בית חורון - צה"ל.

פעמים נפצע במלחמת השחרור (מכדור ברגל בדיריאסין, וממוקש בדרך להתקפת בתי הלגיון הערבי שליד סנהדריה בירושלים.

כינויו באצ"ל ובצה"ל : גיורא.

ב-1 לספטמבר 1949 נשא לאשה את נדיבה (חברת לח"י בירושלים) בת אליהו וצלה אשריאל (אנשי העליה השניה - מבוני: מרחביה, כנרת ודגניה).

השתתף בבניית נמל הקשון, הרציף החדש בנמל חיפה, בניית תעשיות אלקטרוכימיות פרוטארים בע"מ.

כיום, מנהל אחזקה במתקנים בחברת "דשנים וחמרים כימיים בע"מ".

הוא נזכר בספרו של מנחם בגין, מפקד האצ''ל "המרד", וכן ברוב הפעולות המתוארות בספר "על החומות" של י. אופיר, המתאר את מלחמת האצ"ל בירושלים בפולש הערבי.

היה ציר בועידת היסוד ובועידה הששית של תנועת החרות.

חבר מרכז תנועת "החרות", חבר המזכירות הארצית להקמת סיעה לאומית בהסתדרות הכללית.

בנותיו: אופירה, נצנה.

ד"ר ישראל צבי כנר

נולד בכ"ז סיון תרס"ז (9.6.1907) בטלומץ' (פולין),

לאביו יהושע ולאמו בלומה בת שמואל לבית האבר.

סיים (1918) בפראג את בית הספר היסודי, (1927) בוינה את הגימנסיה, (1932) את האוניברסיטה בוינה בקבלו את התואר דוקטור פיל'. בוינה אף סיים את לימודיו בבית המדרש לרבנות (1933) והוסמך לרבנות.

במשך שבע שנים שימש דרשן בקהילת וינה. נאומיו הצטיינו בתוכן ציוני, וגם בבתי הספר התיכוניים בהם הוא שימש מורה דת, הטיף לציונות.

בועד הקהילה בוינה שררה אז רוח ההתבוללות והוא "זכה" לנזיפה מצד פרנסי הקהילה על הטפתו לציונות. נוסף על זאת לא הסתפק הרב הצעיר בקו הרשמי של הרוב השולט בהנהלה הציונית, אלא הצטרף לאופר זיציה (לתנועתו של ז'בוטינסקי ושטריקר) ולא הסתיר זאת בנאומיו ובדרשותיו. נוסף על זאת היה אחד התעמלנים החשובים בין חברי ברית הצה"ר ולאחר יציאת הרביזיוניסטים מן ההסתדרות הציונית - היה בין חברי מפלגת המדינה העברית.

לראשונה ביקר בשנת 1933 בארץ.

כשפלשו הנאצים לאוסטריה היה בין האסירים הראשונים. אחרי שחרורו עזב את וינה, היגר ללוכסמבורג ויסד שם בית כנסת לפליטים, ושימש שם רב והיה למורה דרך וליועץ רוחני לצאן מרעיתו, יהודים מקהילות שונות, אשר המקרה זימן אותם למדינה הקטנה לוכ סמבורג.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4083). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4083