כרוניים - בי"ח למתנונים. עד עזיבת העיר העתיקה היה שם בית החולים ואח"כ בעיר החדשה ליד זכרון משה).
כתב מאמרים ב"הבקר": "כך נרכש שטח בית העלמין ברחוב טרומפלדור לפני 60 שנה" ו"סנגוריה על מנדל בייליס".
צאצאיו: לאה (עו"ד וציירת) אשת עו"ד יצחק מינץ, שמעון (עו"ד - בריסטר LL.B.נשוי לגב' המלה LL.B.בת הרי צבי כהן-מילס מאנגליה).
שרה לב-טוב
נולדה בשבט תרמ"ד, בעירה מקרוב, סמוכה לקיוב, אוקראינה.
לאביה בנימין ברק ולאמה רחל לאה בת יוסילי הסופר סתם ותלמיד חכם.
קיבלה חינוך מסורתי ואחרי נשואיה למדה בזמן קצר עברית.
היתה ציונית מגיל צעיר. הצטרפה לאגודה ציונית שמארגנה וראשה היה יעקב בן-יעקב יענקלזון (אחיו של יצחק בן-יעקב מראשוני דגניה א').
בשנת תרס"ג (1903) נישאה למורה פתחיה לב-טוב (גוטהארץ) - ראה בכרך זה.
עזרה לבעלה בהוראה בתוך "החדר המתוקן" (עברית בעברית).
שפת הבית שלהם היתה עברית.
בקולה הערב לכדה את החברים לזמרה בעברית, באידיש ובאוקראינית.
בשנות הפרעות ברוסיה 1905-1904 היתה פעילה בהגנה העצמית היהודית במקרוב.
בי' מרחשון תר"ע (סתיו 1909) עלו לארץ עם בנם מתתיהו הרצל בן החמש, ששפת-אמו היתה עברית.
בעלה נתקבל למורה ביפו בבית-ספר לבנות בהנהלת ד"ר ניסן טורוב ז"ל ולימד בבתי-ספר במקומות שונים בארץ ומשנוסד בית-הספר הראשון במושבה הרצליה בראשיתה, בשנת תרפ"ו (1926) נתמנה למנהלו והתמיד בתפקיד זה עד סוף שנת תש"ח (1948), כשיצא לפנסיה. במשך השנים הרבות עזרה לו בהוראה עזרה חיצונית, בהתנדבה להכין בשיעורים פרטיים לילדים מפגרים מילדי עולים חדשים, מגרמניה ומארצות אחרות, שיד הוריהם לא השיגה לשכור להם מורה פרטי.
ביתה היה פתוח לרוחה לעולים החדשים.
צאצאיה : מתתיהו-הרצל (בהרצליה), אמנון (בגבעתים) ומשפחותיהם.
הרב ישראל גלאזר
נולד י"ג אלול תר"ע (1910) ביארמולינץ שבפלך פודוליה, אוקראינה.
לאביו הרב ר' יואל יהודה גלאזר (אז רב ביארמולינץ, אח"כ באודיסה וכעת בתל-אביב, בשכונת התקוה - מצאצאי הרבי ר' משה מפשיבורסק , מאבות החסידות, בעל הספר "אור פני משה") ולאמו לאה יהודית בת הרב דוב בר ז'ק (מורה-הוראה בווישניביץ, מצאצאי הרבי ר' שלמה מלוצק, מאבות החסידות, בעל הספר "דברת שלמה").
קיבל חינוך מסורתי. למד בישיבות חב"ד והוסמך לרב.
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ.
בשנת תש"א (1941) נשא לאשה את מרים בת הרב נפתלי צבי שמרלר (היה רב בבית-כנסת של יהודים גליצאים בווינא, מצאצאי רבי מאיר מפרמישלאן).
המשיך ללמוד בישיבת מרכז הרב, גם בשנים תש"התש"ז, כששימש בתפקידי רבנות בירושלים.
משנוסד ישוב יהודי ברמלה אחרי מלחמת הקוממיות נתמנה לרבם של האשכנזים, ועם גידול הישוב בעיר הנו הרב הראשי ברמלה והסביבה של לשכת הרבנות.
אירגן את החיים הדתיים בעדתו ובעיר בכלל (כינון בתי כנסיות ושיעורי תורה, מקוה טהרה, שרותי הכשרות ושמירת שבת, טיפוח החינוך הדתי והתורני עוזר בהצלת ילדים מידי המסיון וכו').
משתתף בירחונים תורניים (קול תורה" ועוד).
צאצאיו: חיה אשת ר' הלל פרוש, אפרים מרדכי , ברכה, יעקב מאיר, דוד, נפתלי צבי, יצחק, יוסף, משה, חנה אסתר, דבורה, הדסה, דינה.