צבי שניידר
נולד בראשית חורף תר''ן (28.11.1889) בבילוז'ורקה שברוסיה.
לאביו יעקב-מאיר (סוחר-יערות) ולאמו חוה (נכדת הרבי מסניאטין, נתייתם ממנה בילדותו, ואמו החורגת היתה דור חמישי לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, האריכה ימים ונפטרה בארץ).
נתחנך בלימודי תורה והתחיל לעזור לאביו בעסקיו.
ב-1913 נשא לאשה את בתיה בת בנימין ליטבק, שמשפחתו היתה בין הראשונות לציונות ולעברית באותה סביבה, ונכנס גם הוא לעסקי סחר-יערות.
ב-1915 עבר לנובגורוד ולינסק לנהל את עסקי הסב שנחלש מחמת זיקנה. בפרוץ הפרעות אחרי המהפכה הרוסית, וההורים הזקנים חלו, הכניס אותם לבית-החולים ובלילה נמלט עם אשתו ותינוקם לכפר. אח"כ חזר בלילה והוציא גם את הזקנים, כמעט על כתפיו, והצילם מהטבח (הסבתא עוד האריכה ימים בארץ עד שנפטרה בגיל 93). ב-1920 הצליח לצאת ברוב תלאות וסכנות לפולין ואירגן קבוצת אנשים לקנות מנציגותה הווארשאית של חברת קהילית ציון אמריקאית חלקות אדמה בעיר העתיד "עפולה" שבעמק יזרעאל.
ב-1924 עלה לארץ עם משפחתו ויצא מיד להתנחל בעפולה. נאבק עם החברה עד שהחליפה לו את החלקה שהועידה בשבילו ליד הכפר שונם בחלקה מוקטנת בגוש המרכזי. המשיך במאבק עם שורה ארוכה של תלאות חלוציות, למן דיור ראשון באוהל עד לבניית הבתים, קשיי עיבוד האדמה ויבולים זעומים, ונוסף לתלאות הפרטיות נטל עליו גם עמל צרכי הכלל בדאגה לעבודה לפועלים, עזרה בכיבוש העבודה ובהעלאת קרובי משפחה לארץ. אחרי ימי עבודה מפרכת עבד בהתנדבות בניהול לשכת העבודה, וכן התמסר להגנת המקום בסביבה העויינת ולקשירת יחסים אנושיים עם השכנים, ולטיפול במסירות מיוחדת בעולים חדשים.
כשבאו תקופות שקטות יותר מצא לו עיסוקים אחרים בצרכי ציבור - כחבר המועצה המקומית, חבר המועצה הדתית וגבאי בבית-הכנסת הגדול וסגן יו"ר בנק הלואה וחסכון. ואף משפרש לעת זיקנה מהעבודה הקשה ועבר ב-1957 לרמת-גן, הוסיף לעסוק בצרכי ציבור בתור גבאי בבית-הכנסת של חסידי חב"ד ומארגן ומנהל קופת גמילותחסד שלידו וסתם עזרה לזקוקים הפונים אליו.
נפטר ברמת-גן, י"ג ניסן, תשכ''ג (6.4.1963).
צאצאיו: יעקב, חוה אשת יעקב תרום, בלהה אשת ישעיה בן-אמוץ .
יחיאל שולקיס
נולד א' אלול, תרס"ח (30.8.1908), בגרודנה שברוסיהפולין.
לאביו קדיש ולאמו יהודית בת יואל הכהן קולק (מקרובי הרב א"י קוק זצ"ל).
למד בחדר. במלחמת העולם, כשאביו ושני אחיו שירתו בצבא הרוסי, הוגלה עם אמו לוויניצה שבאוקראינה, שם למד בבית-ספר רוסי (בנדודיו ובחייו בחו"ל ובארץ רכש לו ידיעת דיבור בשמונה שפות).
ב-1919 חזר לגרודנה, למד בחדר ובישיבה, ואח"כ התאמן ב"החלוץ" בעבודת בניין ובספורט לקראת העלייה.
ב-1925 עלה לארץ. עבד בנטיעה בכרמל ובאחוזה, בייבוש עמק זבולון ונתנסה במחלות ה"חלוציות" שהיו כרוכות אז בעבודות הללו, ואח"כ מצא את מקומו בעבודה בבניין.
ב-1927 נשא לאשה את רחל בת שלמה-יצחק ושרה חנה דוידוביץ (חלוצה שעלתה מרומניה).
עבד אצל "המשרד הקבלני" (אח"כ סולל-בונה), בתחילה בתור פועל, אח"כ בתור מנהל עבודה, ומ-1943 ואילך בתור קבלן עצמאי. רשימת העבודות שביצע לפי תאריכיהן - הכוללת מאות בתי שיכונים, בתים פרטיים, בניינים ציבוריים מכל הסוגים, מפעלי תעשייה וכו' וכו' בחיפה ובאזורה, מבצרי המשטרה בכל מחוז הצפון (כולל ג'נין שכם ותול-כרם ואל-חמה), ועבודה ב-1961 בתעלת הירדן - מצטרפת לפרק נכבד בתולדות בניין הארץ.
השתתף בהגנת חיפה ב-1929, בהקמת יישובי חומה ומגדל ועליות-כיבוש אחרות ובשמירה בהם, ובבניית חומת "טיגרט" בגבול הצפון.
במלחמת העולם שירת בחיל ההנדסה של הצבא הבריטי בדרגת קצין מפקח בבניית ביצורים ומיתקנים שונים בעיראק, בסוריה ובלבנון וגם בארץ.