Volume 13

Page 4256

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אירגן נגד "הספר הלבן" הפגנת-המונים וצעד בראשה, נעצר על-ידי המשטרה הפולנית על סף בית הקונסוליה הבריטית ונאסר לחדשיים.

בשנת 1935 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ.

אחרי פרוץ המהומות בארץ ב-1936 שירת בתור שוטר במשטרה המנדטורית והיה פעיל בהגנה. במלחמת העולם התנדב לצבא והועסק בשירות יבשתי של הצי הבריטי. אחרי המלחמה נתמנה לקצין דיור בירושלים ושימש כנציג המועצה היישובית לקליטת חיילים משוחררים בפני השלטונות.

ב-1946 נתמנה מטעם הנציב העליון כחבר בית הדין לערעורים בענייני דיור למחוז ירושלים. בתקופת המרי היה חבר "ועד מנושלי בווינגראד" בירושלים. פתח משרד ליחסי ציבור, שנחרב לרגל התפוצצות פצצת-התופת ברחוב בן-יהודה בירושלים בחורף תש"ח.

במלחמת הקוממיות נתמנה למנהל בית-הסוהר בצפת, ששימש באותו זמן בית-מעצר לשבויי-המלחמה הערביים. שם הצטרף למפא"י, יסד את סניפה בצפת ונבחר למזכירו. אח"כ יצא בשליחות הג'וינט לעדן ובזמן מיבצע "מרבד הקסמים" שימש אדמיניסטרטור במחנה "גאולים". בניהול העניינים שם מצא כמה וכמה דברים, שנראו לו בלתי-כשרים מבחינת הצדק והיושר הדרושים בניהול ענייני ציבור, וכשהתריע עליהם במברק ארוך והעמיד בכך את ההנהלה בפני הברירה, לפטר את המואשמים הרבים או את המאשים היחיד, הלכה ההנהלה בדרך הנוחה יותר ופיטרה את האחד - אותו. הדרישות לצדק ולהגינות עלו לו באבדן מקומות העבודה שפעל בהם אחר-כך : בתור מזכיר ארצי של ענף הנייר ומכשירי כתיבה בהתאחדות הסוחרים הכללית, ואח"כ כמנהל המדור הארצי לסיטונאי וקמעונאי המזון במשרד המסחר והתעשייה.

לקראת הקונגרס הציוני ב-1960 הדפיס בעזרת אוהדי הטוהר מינשר על הקמת "חזית מאוחדת על-מפלגתית" נגד פיצול כוחות האומה באירגונים מקבילים ומתחרים ובעד טוהר מידות, מוסר ציבורי וצדק חברתי, בו התריע על ליקויים בחיינו המדיניים והציבוריים, להשפיע בפועל ולשנות את הדברים מיסודם, והוא ממשיך לעבוד בפקי

דות ואנוס להשלים עם עולמנו הבלתי-מושלם כמות שהוא.

ביטוי נוסף להגיגיו בענייני הציבור ניתן אחרי הבחירות לכנסת השנייה במאמרו "חזית לאומית בהסתדרות העובדים הכללית", שנדפס בירחון "בדרך" של הציונים הכלליים.

באב תשכ"ב (1962), פירסם חוברת "אזעקה לפני שעת האפס !"

יצחק מאירי (ליימזידר)

נולד בעיירה מוסטי-וויעלקיע (פלך לבוב, פולין), ט''ו תמוז, תרע"ב (30.6.1912).

לאביו מאיר ליימזידר (בעלי אחוזות בגליציה, בסביבות לבוב) ולאמו שרה בת טויבה קרמניצר (בתו של

זלמן הרמלין , בר-אורייין שהגה בתורה ובחכמה ימים ולילות, מחסידי בלז. ישב באהלי תורה ואשתו ניהלה בית מסחר סיטונאי למשקאות חריפים).

למד ב"חדר" ובבית-ספר אוקראיני וסיים בית-ספר מקצועי בלבוב.

היה בהכשרה חלוצית מטעם תנועת פועלי-ציון "דרור" בלבוב והיה נציג תנועת "עזרה" (למתן סעד לחלוצים, לעלות לארץ).

היה נאמן הקרנות הלאומיות בלבוב והסביבה.

בשנת 1933 עלה לארץ והשתקע בקבוצת גבעתהשלושה.

עבד יחד עם בני מהרש"ק בכבשן של אבן-וסיד במגדל-צדק ליד פתח-תקוה.

בשנת 1935 נשא לאשת את בתיה , בת שרה ויצחק מרדכי (מרקוס) שנק מלבוב (בשנת 1934 עלתה לארץ כחלוצה).

פעילה בארגון אמהות עובדות בנתניה.

בשנות 1935/34 השתתף בהקמת מפעל החשמל ע''י רוטנברג בחיפה ובהתקנת משאבות-השאיבה של מפעל ראש-העין, להעברת מים משם לירושלים.

בפרוץ המאורעות בשנת 1936 החל לעבוד ב"קמפים" של הצבא הבריטי, בהתקנת מיבנים במחנות בכל הארץ.

במשך 10 שנות שבתו בירושלים (עד 1945), השתתף,

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4256). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4256