Volume 13

Page 4306

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עד 1939 מנהל ראשי במפעל תעשייתי גדול בפולין. בתקופת מלחמת העולם נדודים ברחבי רוסיה.

משנת 1947 עד 1949 בפולין בראש ועד הקהילות.

ביולי 1949 עלה לארץ.

השתתף בשליחות באירופה בשם הממשלה והאוניברסיטה העברית להצלת אוצרות הגולה.

חבר הנהלת "יד ושם".

חבר הנהלת ברית עברית עולמית.

חבר מועצת גנזך המדינה.

מנהל המחלקה למועצות הדתיות במשרד הדתות.

היה ציר לקונגרסים ציוניים וועדות שונות.

כתב מאמרים בעתונות: בפולנית, אידיש ועברית(מאמרים, מחקרים ושירים).

פרסם ספרים : "עלילה" (מונוגרפיה על משה רימוס, עברית, וורשא, 1926), "אויסגטריפטע ליכט" (שירים באידיש, פריס, 1949), "בית המדרש של הפרנס" (אידיש, פריס, 1952), "לובלין באספקלריה מאירה" (עברית, ת"א, 1957), "אשדות ימים" (שירים, עברית, ירושלים, 1957), "עטורי דין - ביבליוגרפי" (עברית, כנספח לקובצי "פסקי הדין" של בתי הדין האזוריים בישראל, כרכים א', ב', ג').

מארגן ומנהל בית הנכות "דור ודור" בהיכל שלמה כירושלים ועוד.

צאצאיו מאשתו הראשונה : נעמי, נפתלי, אלכסנדר נחום הי"ד (נספה בשואה).

משה בן ציון ספיר

נולד בפוסקורוב (רוסיה), כ"ד תשרי תרנ"ד (1893).

לאביו בן-ציון ספיר ולאמו בת-שבע.

קיבל חינוך מסורתי וכללי בגימנסיה.

בן 13 היה כשעלה עם הוריו לארץ (1907) בעליה השניה.

עבד בביצות הסחנה בנקודה חקלאית "ביתניה" שע"י דגניה ב'. לאחר מכן השתתף בנטיעות "יער הרצל" בבן-שמן. משם עבר לעבוד בבנין חולדה ונטיעת יערותיה, וכן בהקמת "כפר-אוריה" ועיבוד אדמותיה.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) נשאר בארץ ועבר את סבל תושביה בכל תלאותיה.

בתום המלחמה עבר למושבה פתח-תקוה (1917).

ב-1917 נשא לאשה את דבורה בת יעקב ויסוקר.

ב-1918/19 השתתף עם אברהם ליפשיץ (ראה כרך ו', עמוד 2580) ברכישת ספינה ממונעת שנקראה "החלוץ". כשנה הפליגה עם מטעני סחורות בין נמלי המזרחהתיכון, עד שהתרסקה ליד חוף יפו. הם היו אז הראשונים להקמת הספנות העברית - לראשונה בים התיכון.

מנתיבי הים - אל היבשה, ושוב בראש מפעל חלוצי, תחבורת מכוניות משא בין כל חלקי הארץ. יחד עם האחים בלום, אברהם כהן ואלתר מורגנשטרן - יסדו "חברת המשא". ובהמשך הזמן ארכו הקווים והגיעו אל מעבר לגבולות הארץ - אל הלבנון, סוריה ועיראק. בענף כלכלי זה, שהשתכלל והתפתח במרוצת השנים, עסק עד יומו האחרון.

היה פעיל ב"בני-ברית" ובלשכת "חירם" של הבנאים החפשים בתל-אביב.

היה יו"ר בית הכנסת "נחלת אבות" בת"א והיה ממיסדי קופת גמילות חסדים.

כן היה פעיל באגודות ציבוריות ועשה הכל בענווה ובצנעה.

נפטר בתל-אביב, י"א תשרי תשט"ז (27.9.1955) והובא לקבורה בקרית שאול.

צאצאיו : הדסה אשת חיים רזניק, יעקב, שולמית אשת יוסף מירביס, אבינועם, שלמה.

(משה אשר) אלתר דורף (גורניק)

נולד בסאדיגערי, בוקובינה (אז אוסטריה-אונגריה, כיום ס.ס.ס.ר.) ביום ח' תמוז תרס"א (25.6.1901).

לאביו ר' מלך גרוניק מסאג' (קראו לו "דער גארטעלמאכער" - עושה האבנטים) ולאמו חיה צביה בת ר' מנחם אייזיק דורף מווסילעוו.

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4306). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4306