Volume 13

Page 4321

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1933 נשא לאשה את חנה בת אדוארד אברדיק.

בשנת 1933 עלה לארץ.

היה חבר מועצת המנהלים של הטכניון וחבר המועצה הטכנולוגית.

נתקבל כמהנדס ראשי של חברת החשמל לא"י.

תיכנן והקים את מערכת החשמל בארץ על תחנות הכוח ורשת החשמל - מאז 1933.

חבר הוועד המפקח של בית-הספר המקצועי-תיכוני ליד הטכניון.

חבר הוועדה הממלכתית להתפלת מי-ים.

חבר המועצה הטכנית של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים.

חבר המועצה המייעצת למחקרים כלכליים וסוציולוגיים, בשיתוף עם מכון "ליסט", בזל.

יו"ר הוועדה הטכנית של "הכרמלית", עיריית חיפה.

חבר מועצת המנהלים של "מכון ויצמן" ברחובות. בונה חפשי.

פירסם מאמרים שונים הקשורים במשק החשמל בארץ.

היה מנהל האגף הטכני של חברת החשמל וחבר מנהלת החברה.

נפטר בחיפה, כ''א מנחם-אב, תשכ"ג (11.8.1963).

בת-שבע וסקוביץ

נולדה בנוה-צדק (יפו), ה' תשרי, תרע''ה (25.9.1914). לאביה משה כהן (יליד ירושלים, עזר לעולים יהודים "בימים ההם" לרדת בנמל יפו בלי "הפתקא האדומה" (רשיון כניסה) התורכית, וכן היה בין 60 הראשונים שיסדו את "אחוזת בית" (היא תל-אביב), (ראה את הערך שלו בכרך העשירי, עמוד 3505. לאביו צבי הירש כהן (הכהן מווילקוביסק), שפתח ביפו העתיקה את המלון היהודי הראשון שנקרא "מלון אשל". ראה את הערך שלו בכרך י"א, עמוד 3861) ולאמה חסיה (מאשה) בת יהודה ליב ינקילביץ (נפטרה בתל-אביב, ד' כסלו, תשי"ז, 8.11.1956).

קיבלה חינוך מסורתי וכללי-תיכון. למדה שפות.

בעלת השכלה בספרות ובתלמוד.

מילדותה עוסקת בענייני ציבור ועוזרת לארגונים סוציאליים.

בשנת 1936 נישאה למר אלכסנדר בן המנוח נחום וסקביץ (מנהל חברת "דובק" בע"מ).

במלחמת העולם השניה ניהלה מפעל ציבורי להארחה ובידור.

פעילה וחברת הוועד למען "הליגה למלחמה בשחפת" ברמת-גן.

יו"ר ויצ"ו ברמת-גן.

חברת הוועד הפועל של הציונים הכלליים.

נבחרה לציר מטעם הציונים הכלליים לקונגרס הציוני בירושלים.

פעילה ברוב הוועדות והכינוסים של הסתדרות הליברלים.

פעילה ב"בנות-ברית, נשיאת האופן הפנימי ברמת-גן. מקדישה את רוב זמנה למעשים טובים בעזרה לנדכאים ולנצרכים.

צאצאיה: אילנה אשת משה זינגלר (שניהם עורכידין), נחום.

יצחק מיצמכר

נולד ביום כ"ה בכסלו תרצ"ג (24.12.1932) בתל-אביב. לאביו אנשל מיצמכר ולאמו רחל.

למד ב"תלמוד תורה" והודות לתפיסתו הטובה ורצונו להמשיך את שלשלת המורשה של בית אביו מצא את מקומו בישיבה המכינה של "היכל התלמוד", בה למד בהצלחה שנים אחדות. כינוי ישראל.

אהבתו למולדת והכאב עת קדושתה המחוללת בידי זרים לא נתנוהו לשבת בשלוה על דפי הגמרא. בעניני עצמו היה ותרן, גם מטבעו וגם כתוצאת חינוכו, אך על כבודו לא יכול לוותר. "על קבר אבותי בחברון ישמרו זרים", "בעיר דוד ישלטו זרים ? לא ולא !" - כך הסביר לחבריו את נימוקי הצטרפותו אל מחתרת לח"י.

בן 16 כבר הספיק להתאמן יפה בכלי נשק שונים

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4321). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4321