Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 13

Page 4337

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עוררה את הורי התלמידים לעלייה לארץ, וחומר אנושי טוב התאקלם והתאזרח בא"י.

בשובה מבולגריה יצאה בחופש הגדול לקשינוב, והשתתפה שם בכינוס מורים. שפת הנואמים היתה אידיש. הפגינה בנאומה את השפה העברית ובכל חום לבבה הביאה ד"ש מא"י.

בשנת תרפ''ה (1925) חזרה לארץ ונתקבלה כמורה בבית-הספר "תלפיות" בתל-אביב ובו כיהנה 37 שנים, עד שפרשה אשתקד לגימלאות.

היתה מקובלת ואהובה מאד על תלמידותיה. הצליחה לערוך הצגות תלמידים בביה''ס וחינכה מאות ואלפים תלמידים מסורים למולדת.

בשנת 1933 נישאה למר שבתי קרדונסקי , עסקן רב הפעולות (ראה כרך ד', עמוד 2019).

עם פרישתה מההוראה, ערכה סיור בחו"ל, ובשובה מצאה פורקן למרצה הלוהט בפעולות מסדר בנותברית ע"ש "הנרייטה סולד". ביחוד עזרה ללשכה לפיתוח גן-ילדים ושני מועדוני נוער בעג'מי שביפו, לילדי העולים החדשים ממשכנות העוני, במטרה - למנוע כניסתם או הוצאתם מהמיסיון אשר במרכז יפו.

פעמים בשבוע היתה נוסעת שמה לעזור לילדים המפגרים בהכנת השעורים, היתה מנגנת לפניהם ועורכת מסיבות.

היתה אוספת בגדים, ספרים וצעצועים למען הילדים מחוסרי אמצעים. היתה מביאה את ילדי המועדונים לחגיגות בית-ספרה, וכל זה בצנעה.

בשנים האחרונות התמסרה כולה כמזכירה בלשכת "הנרייטה סולד" לעזור לזולת.

השתתפה במקהלת הסמינר למורות וגננות שהתכוננה להופעתה בעצרת יובל החמשים לקיומו. בערב העצרת, י"ח תמוז תשכ"ג (10.7.1963), בחזרתה האחרונה של המקהלה, צנחה באמצע השירה, ושירת חייה נפסקה מיתת נשיקה.

הובאה לקבורה בבית הקברות בקרית שאול בתל-אביב.

צאצאיה : שצי (שמעון צבי) קידר (עובד בסוכנות היהודית כמדריך חקלאי), טליה אשת אברהם אביבי (ויונטה) (פקיד בבנק הלאומי לישראל בע"מ בת"א), עוזי קידר (פקיד ב"אמפה", ת"א).

יצחק לייב ברקמן

נולד בוישניבה עיירה ע"י וילנה (פולין), בשנת תרנ"ו (1896).

לאביו אליעזר ברקמן ולאמו רחל לאה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות ולוזין ווילנה. היה ממקורבי הרה"ג ר' חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל ושל הרב רובינשטיין, ציר הסיים.

בשנת תרע"ח (1918) יסד יחד עם כמה חברים את "צעירי המזרחי" ו''החלוץ המזרחי" בוילנה והמחוז. התבלט כאחד ממנהיגי התנועה. השתתף בועידות הארציות בפולניה ונבחר למוסדות המרכזיים של התנועה, ובשמה השתתף כציר בקונגרסים הציוניים.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ.

דחה הצעות משרות של הוראה ופקידות, והתישב במושב הראשון של "כפר חיטין" (מושב "הפועל המזרחי") בגליל התחתון (7 ק"מ מטבריה, בצד הכביש לכפר זיתים) ונבחר כמזכיר המושב. לוה את החברים במסירות ובאהבה במאמציהם להשתרש בקרקע. התענה יחד אתם בכל הסבל שעבר עליהם (תנאי דיור גרועים, חוסר מים, שמירה בלילות וכו').

בשנת תרפ"ה (1925) נשא לאשה את רחל בת הרב חיים שלום לבקובסקי (משפחה שהיתחסה לגדולי חסידות חב''ד. היא היתה החברה הראשונה של "הפועל המזרחי" שהתמסרה לטיפול בהתנדבות בחלוצות דתיות שעלו לארץ ויסדה את ארגון הפועלות של הפועל המזרחי. נפטרה בתל-אביב בשנת תרצ"ו - 1936) ובזיווג שני נשא בשנת תרצ"ט-1939 את זהבה בת אברהם אבא פינקל (היתה מראשוני מיסדר צעירי מזרחי וחלוץ מזרחי בוילנה והמחוז. מחברת המרכז של החלוץ המזרחי).

עם התכוננות הברית העולמית של תנועת "תורה ועבודה", הוזמן לשמש כמזכיר הברית, והתמסר לארגון התנועה בתפוצות, ולשם זה ביקר בארצות אירופה.

פעיל בעבודה צבורית כללית.

היה חבר ועד הקהילה בתל-אביב ויפו, ומוסדות אחרים.

כשסודר ההסכם בין ההסתדרות הכללית והפועל המזרחי על קופת חולים משותפת והסדר כל עניני הדת

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4337). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4337