היתומים ע"ש ''הרב יצחק אלחנן", בנה בית הכנסת "הוסמך.
היה פעיל באגודה: "כי ימוך אחיך עמך" לתמיכת נצרכים.
בשנת 1919 בוילנה, יחד עם א. א. קבק, ויגודסקי ועוד. פעלו בועד לתמוך בנצרכים ולהוצאת עתון בוילנה.
תמך בעלית חברי הסתדרות "החלוץ" בליטה. בשנת 1933 עלה לארץ.
הקים בית חרושת לניר בבני-ברק.
נטע בעבודה עברית פרדס בראשון לציון.
יו"ר אגודה "קישון" במפרץ חיפה.
חבר מיסדר בני-ברית ע"ש "שמעון רוקח" בת"א.
19 שנים גבאי מסור ויו"ר מושב זקנים "יבנה" ברחוב אלנבי בת"א.
בנותיו: ניוטה אשת קורט פייבלמן, שרה אשת אהרן דורון (ארכיטקט).
שבתי מוזס
נולד בבויסק, פלך ריגה (לטביה), ח' טבת תרכ"ב (1862).
לאביו יהודה זינדל ולאמו חסיה. קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבות: ר' שלמה מהרש''א, ר' מרדכי אליאשברג (לפני שכיהן שם על כסא הרבנות הרה"ג א. י. הכהן קוק זצ"ל).
בשנת תרמ"ד (1884) עלה לארץ והמשיך ללמוד בישיבה בעיר העתיקה בירושלים.
בשנת תרמ"ז (1887) נשא לאשה את פשה בת ר' אליהו מוניש (נפטרה בוינה, י"ח טבת תרס"ג7.1.1903) ובזיווג שני נשא לאשה בשנת תרס"ו (1906) את טובה בת זכריה זלץ. בכדי לא להנות מה"חלוקה" שהיתה נהוגה בירושלים, עסק במסחר, והיה אחד מסוחרי ירושלים הותיקים. התהלך בשלום וביושר עם כל בן אדם. נתמזגו בו מדות הענוה והצניעות. היה בקי במשנה על פה. ולא הפסיק מלימודי תורה עד יומו האחרון.
היה בין הראשונים שרכש מגרש ב"בית וגן" ומגרש בשכונת "שערי חסד" בירושלים.
נפטר בירושלים, ח' תמוז תשי"ט (14.7.1959).
צאצאיו: מרדכי מוטס (מאשתו הראשונה).
מאשתו השניה: יהודה זינדל, משה, יצחק, ראובן, יעקב.
יצחק ארצי (הרציג)
נולד ג' כסלו תרס"א (14.11.1920) בעיר סירט שבחלק הרומני של בוקובינה.
לאביו גבריאל הרציג , מחסידי ויזניץ, ולאמו פייגה בת אברהם כ"ץ. קיבל חינוך מסורתי, גמר בית-ספר תיכון בצ'רנוביץ, למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בוקארשט, ובארץ גמר בית-ספר למשפט וכלכלה בתל-אביב.
הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ופעל במרכז הארצי שלה. בשנות המלחמה היה חבר ההנהלה של ההסתדרות הציונית ברומניה ומזכיר "החלוץ"" (במחתרת), ואחרי המלחמה חבר ועד העזרה וההצלה, חבר מרכז העליה וה"בריחה". כתב בעתונים יהודיים וכלליים ברומנית, וב-1946 פירסם בבוקארשט, בהוצאת "החלוץ" את החוברת "דרכו של הנוער הציוני" (ברומנית).
ב-1946 נשא לאשה את מרגלית בת דב ליקוורניק. פעל באירגון ההעפלה בספינה "כנסת ישראל" ב-1946, נטל חלקו בסבלות המסע, תפיסת הספינה והגירוש לקפריסין, שם פעל במחנה בעבודות הנהגה ועידוד של אחיו למסע ולגורל.
ב-1947 הורשה לעלות לארץ. היה פועל חקלאי בהרצליה, חבר קיבוץ "במאבק" (כיום המושב השיתופי אלוני-אבא). פעל במוסדות המרכזיים של העובד הציוני" והמפלגה הפרוגרסיבית, מזכיר כללי שלה וסגן עורך עתונה היומי "זמנים". מאז איחוד מפלגות המרכז ממשיך בתפקידים הנ"ל במפלגה הליברלית, בתור מזכיר כללי, ובתנועת העבודה הליברלית, חבר המחלקה המדינית של ההסתדרות'