Volume 14

Page 4436

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חבר ההנהלה הישראלית של הקונגרס היהודי העולמי, ציר בקונגרסים הציוניים שנערכו בארץ, יו"ר הועדה המדינית בקונגרס הציוני הכ"ב, חבר הועד הפועל הציוני, חבר המוסדות של התאחדות עולי רומניה. היה עובד בכיר ב"קרן המגן", במשרד החוץ ובמשרד האוצר.

כותב בעתונים "הארץ", "מעריב", "הבוקר".

צאצאיו: שלמה-חיים, נאוה-ברכה.

גדעון רפאל

נולד בברלין (גרמניה), כ"ו אדר א' תרע"ג (5.3.1913).

לאביו מקס-מרדכי רפאל ולאמו פדריקה לבית יעקובוביץ.

בוגר בי"ס תיכון ע"ש שילר , אוניברסיטה ברלין.

בשנת 1934 עלה לארץ.

בשנת 1934-43 היה ממיסדי קיבוץ "הזורע" (נוסד 1936 ע"י הקיבוץ המאוחד) בעמק יזרעאל בצד הכביש יקנעם-מגידו, 21 ק"מ מעפולה, בקיבוץ בית ובו מרוכז אוסף מיוחד לתרבות המזרח הקרוב והרחוק.

בשנת 1940 נשא לאשה את נורית לבית וייסברג.

בשנות 1934-43 חבר קיבוץ.

בשנות 1939-42 בשרות ה"הגנה".

בשנת 1943 במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

בשנות 1945-46 בהכנות האשמות מטעם המחלקה המדינית לבתי המשפט בנירנברג.

בשנת 1946 חבר משלחת הסוכנות היהודית לועדת החקירה האנגלו-אמריקאית.

בשנת 1947 חבר משלחת הסוכנות היהודית ל"אונסקופ".

בשנת 1947 חבר משלחת הסוכנות היהודית לעצרת האו"מ שהחליטה על הקמת מדינה יהודית.

משנת 1951-52 חבר קבוע במשלחת באו"מ.

היה נציג ישראל בועדת הפיוס.

בשנת 1953 יועץ משרד החוץ וממונה על עניני מזרח התיכון והאו"ם.

בשנות 1957-60 שגריר ישראל בבלגיה ולוקסנבורג, ונציג ישראל ליד הקהיליה הכלכלית האירופית.

בשנת 1960 ראש משלחת ישראל לועדת משפט הים.

סגן מנהל הכללי, משרד החוץ, ירושלים

צאצאיו: אמנון, רות.

יעקב מני

אחד מחמשת בניו של הרב החסיד המקובל ר' אליהו מני זצ"ל, מעולי בגדה רבה של חברון וראש

משפחת מני בארץ (ראה כרך א', עמוד 41) ולאמו סמרה.

נולד בחברון בשנת תרכ"ד (1864).

התחנך בחברון ולמד בישיבת אביו.

נשא לו לאשה את חנה בת ר' נסים להבה ז"ל (אחד משבעה טובי העיר וגבאי העדה הספרדית בחברון).

עסק בתורה כל ימיו; פרט לתקופה קצרה שיצא כשד"ר לארצות בוכרה.

לא עזב את חברון, אלא לאחר מות רעיתו חנה ז"ל. בשנת 1940, עת יצא לבגדד לבקור משפחתי ושם מצא את מותו בתאונת דרכים.

היה מעורב עם הבריות, כיהודים וכערבים, למד והכיר יפה-יפה את חברון, את תולדותיה ואת סביבתה. שימש את אביו ועמד על ידו, עת יתר אחיו היו עסוקים בתפקידים צבוריים, מי ברבנות, מי בחו"ל, ומי בתפקידים אחרים.

המנוח יצחק בן-צבי ז"ל (הנשיא השני למדינת ישראל) בספרו "שאר ישוב" חלק ב', מספר על ר' יעקב שמצא בו ת"ח שמכיר את העיר חברון, תולדותיה וסביבותיה הכרה יסודית והיה לו לעזר בחיפושיו אחרי מסורת יהודית בכפרי סביבת חברון, וליוה אותו בסיוריו לחקור אותה, והביע לו תודה על עזרתו.

נפטר בבגדד, ה' תשרי תש"א (7.10.1940).

צאצאיו: מנשה (בתל-אביב, ראה כרד א', עמוד 294), יהודה (בארה"ב), שמחה אשת חנוך קנטרוביץ, רחל אשת חיים פאייר, מלכה אשת נתן זוטא, זמירה אשת ניסן משורר.

יהושע ברס

נולד בעיר ניסוויז', פלך מינסק (רוסיה) בשנת תר"ל (1870).

לאביו איסר אברהם הכהן ברס,

קבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.

בשנת תרמ"ח (1888) עלה לארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4436). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4436