Volume 14

Page 4515

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משרד המיעוטים בצפת. ושנה לאחר מכן, הוטל עליו להקים את משרד האוצר בצפת ועמד בראשו.

עם קום המדינה מונה למפקד "הג"א" בעיר בדרגת רב-פקד והמשיך בתפקידו זה עד יום פטירתו.

היה ידוע באהבתו לטבע, לחי ולצומח.

היה ידוע בנדיבותו. ביתו היה פתוח ליהודים ולשכנים הערבים כאחד.

נפטר בצפת, כ"ד שבט תשכ"ד (7.2.1964).

צאצאיו (מאשתו הראשונה): יוסף עברון-עבו (עתונאי), צבי.

מאשתו השניה: עצמונה אשת חיים פינקלשטיין.

אדיס דה-פיליפ

גולדה בניו-יורק בשנת תרע"ב (1912). לאביה דוד.

בעלת השכלה כללית ומוסיקלית. למדה באוניברסיטת ניו-יורק.

התחילה את דרכה כזמרת בגיל 16. בגיל 19 הופיע ב"גראנד אופרה" בניו-יורק ובתפקידים מרכזיים בארצות הברית ובבירות אירופה, אמריקה המרכזית והדרומית.

עלתה לארץ בסוף שנת 1945 עם מטען של ששה ארגזים גדולים מלאים תלבשות.

בהופעותיה ברחבי הארץ במכונית משוריינת (בימי המאורעות) - שרה קטעי אופרות לפני חיילים, עולים חדשים ומתישבים ותיקים. הריוח הנקי מהופעותיה הסתכם אז ב-25.000 לירות, מסרה את הכסף לחוג אוהדי האופרה (שהוקם אז בהשתתפותם של ד"ר רוזנבאום, משה שלוש ועוד) כקרן יסוד להקמת בית אופרה בארץ (ביולי 1923 יסד מרדכי גולינקין את האופירה העברית הראשונה בא"י. ובאותו חודש פתח פעולתה בהצגת "טראוויאטה''. האופירה התקיימה אז קרוב ל-4 שנים והציגה 18 מהאופרות החשובות ביותר. מחוסר בנין מתאים ותמיכה צבורית ראויה נאבקה האופרה קשה על קיומה. ראה כרך שלישי, עמודים 1331-32). היא עצמה נסעה לארצות

הברית, חיסלה את כל עניניה שם וחזרה לארץ כדי להקים בארץ את האופרה. נסתה לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית, אך מנהלה מר לברטור ענה לה: כי התזמורת לעולם לא תרד לדרגת מלווה של אופרה. בדעתה היה לבנות בית משותף לתזמורת ולאופרה, אך נתקלה בסירוב. ואז התחילה האופירה שלה להופיע פעם בשבוע באולם "הבימה" בת"א, וביתר הימים ברחבי הארץ.

באה בקשרים עם האופירה הא"י העממית, הכניסה בה רוח חיים, עודדה את חבריה לפעולה נמרצת והפיחה בהם תקוה לימים יבואו.

האופרה שלה נוסדה ב-29 בנובמבר 1947.

כש"הבימה" מנעה מהאופירה להופיע באולמה, החליטה לעזוב את הארץ ולפנות את מקומה לכוחות אחרים, שהם יעסקו באופרה ויוכיחו את עצמם. החלו להגיע אליה מכתבים מן הארץ ובו היא מתבקשת לחזור מארצות הברית ולקחת לידיה את ניהול האופרה. "אם לא את, כתבו לה, לא תהיה אופרה בארץ"... נענתה לבקשות והציגה תנאי - מקום קבוע לעבודה ולהופעות. התנאי התקבל וחזרה לארץ.

הצגת הבכורה בביתה הקבוע של האופרה הישראלית בבנין של קולנוע "קסם", מקום משכנה של הכנסת הראשונה, על שפת הים בת''א, נערכה במאי 1958 בנוכחותו של נשיא המדינה, ומאז מקיימת האופרה בקביעות את הצגותיה בהנהלתה.

ביימה למעלה מ-30 אופרות בישראל וביניהם האופרה המקורית הישראלית "אלכסנדרה", ובחלק מהם הופיעה בעצמה.

היא הוכיחה שאינה רק נאה דורשת, אלא גם נאה מקיימת. בהתלהבותה הגדולה לענין הצליחה להלהיב גם אחרים, את חוג ידידי האופרה, בהעמידה את עצמה לרשותם שלא על מנת לקבל פרס.

נשואה לשמחה אבן-זהר (פינקלשטיין). ראה כרך רביעי, עמוד 1940.

בארצות הברית יסדה חוג ידידים מבעלי יכולת ורצון.

היא התגברה על בעיות ללא תקדים והפכה את האופרה הישראלית למוסד קבע בארץ, ופרט לכך אף לעלות בידע, ברמה וביכולת, דבר שלא זכו לו אופרות במדינות גדולות יותר. אף שהיה עליה להתגבר על גלי-גלים של שנאה וקנאה ורדיפה והשמצה, ונגד כתבי עת שהכשלת האופרה היתה להם למעין "מטרת חיים מרוממת"... ומצד שני, התקציב הגדול שהיה ויש ליצור להחזקת האופרה. היא הוסיפה ומוסיפה לעמוד על רגליה ומפתיעה בהישגיה.

יצחק טאובר

נולד בצרפקויץ (בוקובינה, כיום רומניה) ג' אלול תרס"ז (12.8.1907).

לאביו אליעזר (סוחר ות"ח) ולאמו לאה בת ישעיהו גרוס.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4515). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4515