Volume 14

Page 4517

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יצחק סיטשין

נולד בעיירה גולובניבסק, בין פלך פודוליה ופלך קיוב שבאוקראינה, כ"ח כסלו תרנ"ד (1.12.1893).

לאביו אליהו בן משה הלוי (היה משכיל מתחילת "דור ההשכלה") ולאמו לאה מבית מאני קנטרוביץ מהעיירה קונטוקזובה ליד ווזניסינסק.

קיבל חינוך מסורתי מהרבי יוסף סולא שידע היטב עברית ודקדוק באו לו ידיעותיו בעברית ובתנ"ך. ממורים פרטיים ובית הספר הממשלתי קיבל את השכלתו הכללית. בגיל 14 למד הנהלת פנקסים ע"י קורספונדנציה וסיים את ה"קורס" להלכה

ולמעשה. נהיה למנהל פנקסים וקורספונדנט עצמאי ועבר לעבוד בבית מסחר גדול למנופקטורה.

היה פעיל בתעמולה הציונית. ארגן חוג ציוני וכו'.

מהעיירה שלו עבר לאומן , שם קיבל משרה במקצועו. כעבור כמה חדשים השיג משרה של מנהל פנקסים ונאמן בבוגופול בסוכנות של סוכר השייך לשותפיו של אביו בעבר, והוא רק כבן 15. חזר לעיירה שלו ונתקבל לעבוד באגודה לאשראי הדדי (בנק) בתור עוזר למנהל הפנקסים ובתור מנהל מחלקת הדוקומנטים.

פעל לארגן את האגודה הציונית "דורשי ציון" בגולובניבסק. באותו זמן יסד בי"ס מודרני והרוח בו היתה לאומית וציונית ושפת ההוראה עברית. במשך קיץ אחד שימש בו גם בתור מורה בלי שכר כדי לקמץ בהוצאות.

בשנת 1915 עבר לבאקו וחזר עם כלתו לעיירה שלו ב-1918.

נשא לאשה את יפה בת אברהם בארסקי (נפטרה בת"א, י"ב תשרי תשט"ז - 28.9.1955).

באותו שנה (1918) אחריי נשואיו באה הידיעה שהאטמן סקורופדסקי הודח משלטונו ובמקומו תפש את השלטון האטמן פטלורה . התחילו להגיע ידיעות על פוגרומים והריגות יהודים פה ושם, ודם יהודים התחיל להישפך כמים. יחד עם חבריו ארגנו את ההגנה והצטרפו אליהם חיילים מזויינים ששירתו

בצבאו של הצאר וידעו הלכות צבא וקרב. קנו נשק ותחמושת. נתארגן ועד צבורי בראשותו של חיים אוסטרוי. יום ולילה עמדו על המשמר.

פתח עסק בת"א ולא הצליח. החל לעבוד כסוכן למכירת תוצרת פרמצבטית. קבל משרה אצל האחים רוקח (ש. רוקח ושות') במקצועו. במשך השנים נהיה לשותף בסוכנות הביטוח ל.ל.ג. שהפירמה רוקח נהיו להסוכנים הראשיים בא"י.

ב-8 ליולי 1954 כשנסע "באגיה "מספיה" מחיפה לטריסטה שבאיטליה החל לכתוב את ספרו "בנכר ובמולדת" כספר זכרונותיו. בשנת 1957 גמר לכתוב את הספר בהיותו בביקור במיאמירביץ' שבפלורידה בארצות-הברית.

היה (בשנות 1943-44) חבר ההנהלה ב"בניחורין" (הליגה למען ייסוד ממשלה יהודית בא"י). תמך במהתרת אצ"ל ואוהד הצה"ר ומוסדותיו.

היה פעיל בלשכת בני-ברית "שער-ציון".

נפטר בשוויץ, ט' אלול תשי"ז (5.9.1957).

בנו: זכריהו סיטשין (בהוצאת "מסדה" בת"א, הוציא לאור ספר - פרשת חייו של אביו "בנכר ובמולדת"), אמנון סיטשין.

הרב משה וינישטי (בנבנישטי)

נולד בסלוניקי בשנת תק"ע (1810).

בילדותו עסק בתורה. כשהתבגר החל לעסוק במסחר והיה לאחד הנכבדים של קהלת סלוניקי ומגדולי עשיריה. אולם גם כשעסק בחיי-שעה לא חדל מלעסוק בחיי-עולם, הצטיין ביושרו וצדקתו ובאהבה לארץ-ישראל. בשנת תקפ"ט (1829) החליט לעלות לירושלים ושהה שלש שנים. בשנת תקצ"ב (1832) חזר לסלוניקי, ונדר נדר שאם יעלה הונו לסך מסויים יעלה לא"י על מנת להשתקע בה.

בשנת תרי"ג (1853) נתמלא בקשתו ובראשית תרי"ד (1854) עלה לארץ והשתקע בירושלים.

הקדיש את זמנו לצרכי צבור.

בשנת תרכ"ב (1862) נבחר ל"פקיד" כוללור ירושלים (היינו - למנהל העדה),.

היה מהיחידים שניהלו בחכמה ובתבונה את הקהלה הירושלמית העניה. היה אב לעניים ולכל קשיי יום. אליו פנו בכל בקשה ורעב וממנו קבלו מחוסרי האמצעים תמיכה לעבירות בתיהם, סעד בעת חליים וכו'.

דאג להכנסות תקציב העדה וכונן את דרכיה.

אפרים כהן-רייס , מנהל בתי הספר של חברת עזרא (ראה כרד ג', עמוד 1154) שהתגורר סמוך לביתו, כותב עליו בזכרונותיו "זכרונות לבן-ירושלים" (2 חלקים), כי היה זקן יקר רוח אשר עניים ומרודים היו מתדפקים על דלתות ביתו לבקש מידו עזרה בצרתם. מלאך אלהיט קראו לו, אך גם זלזולים וחירופים לא מנעו ממנו. והזקן הטוב ואורך הרוח הזה היה מקבל את יסורי תפקידי באהבה.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4517). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4517