Volume 14

Page 4539

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משנת תרצ"ב עד סוף תרצ"ה יו"ר אגודת הבונים האחראים (אח"כ, אמני הבנין).

מל"ג בעומר תרצ"ו עד ל"ג בעומר תש"ט (13 שנה) היה תושב ובנה את ביתו בבני-ברק.

בשנים תש"ח-תש"י היה יו"ר החוג לרפורמה התישבותית (יוזם החוג אינג' אליעזר ברוצקס ).

משנת תש"ט (1949) הוא תושב ירושלים.

משנת תשי"ג (1953) חבר הועדה המרכזית למונחי הטכניקה.

תכנן ובנה בתים בת"א והמושבות: שכונת פקידי אפ"ק - היום הבנק הלאומי לישראל (ברחובות רבינוביץ - מוהליבר), מרכז מסחרי, נוה שאנן, בניברק, בפתח-תקוה, בכפר סבא והבתים הראשונים בכפר ויתקין.

רשימת העתונים היומיים, שבועונים, ירחונים. רבעונים בחו"ל ובארץ גדולה מאד בהם כתב מאמרים רבים על הנושאים: בחו"ל - על בעיות החינוך, בעיות עליה והתישבות. בא"י - בעיות בנין, כלכלנות וכו'.

חוברת וספרים: "גאולת הארץ" (חוברת תעמולה לקהק"ל), "דער ווידער אויפבוי פון א"י" (ספר באידיש):

בגרמנית, הוצאת רענסאנס, תר"פ. Die Zukunft und d. Judische Heimstaffee".

בספר קונגרין, הוצאת החברה לחקר לתנ"ך: ד"ר קורנגרין ותקופתו.

בכתב יד: "בנין ערים, חלק ו" (תולדות בנין ערים) ; "זכרונותי" (תרס"ג-תשי"ט).

הרצאות בארץ באגודת האינג'נרים והארכיטקטים, באגודת עורכי הדין, באגודת המודדים, באגודת השמאים, בחוג לרפורמה התישבותית בת"א ובירושלים, בברית העברית, על הוזלת הבנין, חוקי בנין ובעיות אחרות.

בשנת תשי"ג פנו אליו ממערכת לשוננו וועד הלשון - חוות דעתו בשאלת התואר האקדמאי לטכנאים. מאמרו פורסם ב"לשוננו" בחוברת אלול תשי"ב ונתקבלה הצעתו כי התואר האקדמאי הוא אינגנר ולא מהנדס.

רמי סלע (הוכשטין)

נולד בשנת תרצ"ז (1937).

לאביו שרגא הוכשטין (דור חמישי בארץ) ולאמו טובה לבית גלוברמן (סבו ר' אהרן הוכשטין , ראה כרך י"ג, עמוד 4281) בן הרב אפרים בנימין הוכ שטין הרב מקמינקא, סבתו חיה שפרה בת הר"ר משה ב"ר שמואל מוני זילברמן (ראה כרך שביעי, עמוד 2936).

קיבל חנוכו בביה"ס תחכמוני בירושלים ובביה"ס הטכני בחיפה.

שירת בצבא הגנה לישראל בתור מכונאי מטוסים של היחידה. עם גיוסו החל עובד במטוסי דקוטה,

אחר כך נורדים, ארבע וחצי שנים עבד כמכונאי קרקע והתקדם בהדרגה, סגן ראש צוות, ראש צוות ולבסוף קורס מכונאים מוטסים, בקורס זה רכש ידיעה עוד יותר מעמיקה על מנוע המטוס (גופו, חשמל מכשירים וקשר).

בן יחיד היה להוריו, בזמנים הקשים בבית היה תומך ומסור להורים.

באחת הטיסות ביום י"ז באייר תשכ"ד (29.4.1964) התנקש המטוס בהר והתרסק. הוא וחבריו ניספו.

משה גרינהוט

נולד בירושלים, בשנת תרנ"ד (1894).

לאביו ד"ר אלעזר הלוי גרינהוט (ראה כרך א', עמוד 169).

לאחר שסיים את למודיו בגמנסיה הגרמנית ביתשלים המשיך לימודיו בגמנסיה במרבורג שבגרמניה, ולאחר שלוש שנות לימוד, ב-1911 נאלץ לחזור לירושלים בגלל בריאותו הרופפת של אביו, והחל את ראשית הקריירה הבנקאית שלו ב"דויטשע-פלשתינא בנק" ביפו.

עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה בשנת 1914 עובד הוא ב"אנגלו-פלשתינה בנק", אולם מחמת גזירות המשטר התורכי נסגר הבנק והוא חוזר לבנק הגרמני בירושלים.

עובר לעבוד בקונסוליה הספרדית שהיתה ממונה אז על 42 מדינות ושימש כזכיר וממונה על האינטרסים הצרפתיים, האנגלים, אוסטרים וגרמנים, וגם היה מתרגם מוסמך מטעם הקונסוליה הנ"ל ונאמן על כל פלגי היהדות בירושלים.

בשנת 1919 נשא לאשה את חיה בת אברהם בלומנפלד (מראשוני השומרים העברים בארץ. ראה כרך ב', עמוד 931).

היה חבר פעיל במכבי יפו.

בשנת 1925 מזכיר המחלקה הצרפתית בלשכה הראשית של הקהק"ל.

היה מנהל משרד התיירות של הסוכנות היהודית לא"י.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4539). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4539