Volume 14

Page 4562

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חבר מועצת סניף מ.ד.א. בתל-אביב ומרכז פעולות התרבות.

במשך שנים סופר לעניני תל-אביב ולאחרונה סופר לעניני הבריאות וכתב בערים חולון ובת-ים.

בימי מלחמת הקוממיות שעה שהנגב היה מנותק נתמנה מטעם מפקדת הפלמ"ח ככתבה הצבאי של חטיבת הנגב, ולאחר מכך שירת ככתב צבאי של צה"ל בימי המצור.

השתתף בפעולת הדיפת האויב ב"בארות-יצחק" שעה שהצבא המצרי כבר פלש לנגב בפיקודו של מ. פרי, וכן בכיבוש באר שבע.

בימי שהותו בנגב הנצור, הקים יחד עם ד. אשכולי את שידור "קול הנגב", אשר שידר חדשות כלליות שנקלטו בתחנות השידור השונות וכן דרישות שלום מהלוחמים בנגב וביחוד מן המשקים אשר פונו מהנשים והילדים שנמצאו בישובי הצפון.

כן פרסם סידרת רשימות על הישובים בימים ההם וביחוד על פינוי "כפר הדרום" להם ניתן פירסום בכל העתונים. כן טיפל בפעולות תרבות שונות בין החיילים.

אירח בבאר-שבע את הפסנתרן והמנצח ברנשטיין שעה שבא לערוך קונצרט לחיילי באר-שבע.

ליווה בסיורו של שר-הבטחון וראש הממשלה ד. בן-גוריון בישובי הנגב לאחר שחרור באר-שבע, וכן שרי ממשלה אחרים שהגיעו אותו זמן לעיר.

עם העברת החטיבה להתארגנות בבאר-יעקב לאחר הקרב הידוע על גבעה 69 - עלה לירושלים והביא את תזמורת "קול-ישראל" להופעה בפני החיילים בבאר-יעקב.

פעל גם במסגרת האגודה הספורטיבית "דגל ציון" שנוסדה על ידי התאחדות הספרדים ובני עדות המזרח ומאז נשאר בקשרים עם ראשי העדה, ביניהם השר בכור ש. שיטרית.

חבר בועד הארצי למען החייל ובמועצת הועד למען החייל בתל-אביב-יפו מטעם אגודת העתונאים בתל-אביב.

פרסם רשימות ומאמרים: ב"דבר", דבר לילדים", "הגה", "אמר", "ידיעות אחרונות", "מעריב", חדשות הערב" ובכתבי עת שונים.

נשא לאשה בשנת 1940 את צפורה בת אברהם יהודה ברונשטיין (אחות מוסמכת, שסיימה את לימודיה במחזור הראשון בבית ספר לאחיות בביתהחולים בילינסון).

צאצאיו: מניה אשת מאיר פז (פקיד במשרד מהנדס מחוז הדרום לטלפונים ביפו), דרורה, רות.

נכדו: עמית פז.

אהרן ידלין

נולד בבן-שמן, אייר תרפ"ו (1926).

לאביו חיים (מורה) ולאמו צפורה.

בהיותו בן שלש עברה משפחתו לרחובות, וכעבור שמונה שנים השתקעה בחיפה.

סיים את ביה"ס העממי "גאולה" ונכנס לביה"ס הריאלי.

היה פעיל בתנועת "הצופים".

בהיותו בן 16 הפסיק את לימודיו ויצא לשנת עבודה בגניגר.

השלים אח"כ את לימודיו בגימנסיה והצטרף לקבוצת הצופים ב', אשר הכשירה עצמה בבנימינה ובגדרה לחיי התישבות.

במוצאי יום-כיפור תש"ז הוקמו י"א נקודות הדשות בנגב המערבי, יום העליה על הקרקע לא איחר לבוא. זמן קצר אח"כ פרצה מלחמת השחרור, שירת כקצין תרבות ליד מטה הפלמ"ח והיה אחראי להכשרות "הצופים".

נשא לאשה את עדה בת דוד הכהן (ראה כרך ג', עמוד 1125).

שנתיים לאחר תום המלחמה עזב את "בארי" והצטרף ל"קיבוץ חצרים".

בשנת 1952 יצא ללמוד היסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעת הלימודים עבד בהסתדרות "הצופים" ואחרי שניתן לו באוניברסיטה את התואר מ. א. חזר למשק.

כעבור שנתים נקרא ל"בית ברל" בצופית והיה בין חברי הצוות שהקים את המכון להשכלה ולמחקר. אחרי שפרש ח. בן-אשר מילא את מקומו.

שוב הוא חוזר לקיבוץ ועובד במטע ומשמש בתפקיד מזכיר הפנים עד אשר הוא נכנס בשנת 1960 לכנסת הרביעית. היה חבר בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת הכלכלה ומונה ע"י שר החינוך אבא אבן ליו"ר ועדה ציבורית לענייני תנועות נוער.

הכנסת הרביעית פוזרה לפני תום תקופת כהונתה. ועבד תקופת מה בקיבוץ ואח"כ נשלח להשלים את לימודיו. למד היסטוריה והתעניין גם בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה חברתית. בטרם הספיק לסיים את לימודיו לקראת התואר השני, נקרא שוב לכנסת ולמשרד החינוך והתרבות.

בראשית מאי 1964 הצהיר אמונים כחבר כנסת ותפס את המקום שהתפנה עם מותה של חברת הכנסת ז'ניה טברסקי מסיעת מפא"י.

בראשית יוני 1964 מונה לסגן שר-החינוך והתרבות.

ידוע כאחד האידיאולוגים הצעירים באיחוד הקבוצות ובמפלגה.

צאצאיו: עמוס, יורם, אמיר.

מתתיהו (אדמונד) סלע (זילברשטיין)

נולד באינסברוק (אוסטריה) בשנת תרע"ה (1.3.1911).

לאביו זיגפריד (שמשון) זילברשטיין ולאמו חנה בת משה ויצמן.

קיבל חינוך בבי"ס תיכון ממשלתי, בוגר אוניברסיטה באינסבורג במחלקה למשפטים, וקיבל תואר ד"ר למשפטים (עורך דין).

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4562). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4562