הוספות ותיקונים
אברהם יעקב הניגמן
(המשך לכרך רביעי, עמוד 1673) המאפיה החשמלית הראשונה בת''א הוכנסה על ידו.
נבחר יחד עם ר' עקיבא אריה ויס (ראה כרך א', עמוד 442) להעריך ולמיין בבנק הלאומי את התכשיטים שתרמו ל"קרן הגאולה" (מכשיר כספי זמני של ההסתדרות הציונית העולמית בשנות 1919-1921 במקום "קרן ההכנה". סיפקה את מרבית הכספים (למעלה מ-760 אלף ליש"ט) לעבודות ההנהלה הציונית בא''י, במקומה באה "קרן היסוד").
יחד עם אברהם הרצפלד (ראה כרך ב', עמוד 988) הגישו עזרה לגולים שנפגעו במחלת הטיפוס בדמשק (סוריה) אחרי גירוש יפו-ת"א במלחמת העולם הראשונה.
יחד עם העסקן ר' אליהו אהרן כהנא ז"ל (ראה כרך א', עמוד 392) סירבו מלקבל אפוטרופסות ע''י ועד הקהלה בת"א-יפו, על בתים שבעליהם נמצאו בחו"ל היות ולא רצו להוציא פסקי דין למכירת הרכוש הזה.
פרופ' משה זילברג
(המשך לכרך ב', עמוד 1027) אחרי הכרזת המדינה היה מהראשונים שנתמנה לחבר בית המשפט העליון בירושלים.
ביום ט"ו אדר ב' תשכ"ה (19.3.65) מינהו נשיא המדינה ה' זלמן שזר כממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון בארץ.
בן-ציון ארבל (איידלננט)
(הוספה לערר שלו בכרך זה, בעמוד 4439) היה חבר מפלגת פועלי ציון בוורשה, ובארץ חבר הועד המרכזי של מפלגה זו ביפו (המרכז היה בירושלים).
משנת 1927-55 בהגהלת החשבונות של חברת החשמל בחיפה ויצא לפנסיה.
השתתף בתור ציר מטעם קפא"י בועידת יסוד ההסתדרות ב-1920.
היה חבר בועד המפקח של "המשביר".