Volume 15

Page 4678

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שונים בכפר-סבא ומשתתפת כצירה בועידותיה ובועידות החקלאיות.

עם הקמת השיכון הראשון של עולי תימן "שבזי" בכפר-סבא התנדבה במדריכה ואחות מטפלת (1945 - 1947).

כאשר קם הארגון של חיל נשים במסגרת הצבא האנגלי (א. ט. ס.) שימשה כגייסת גלילית בנפות שומרון, עמק חפר והשרון. התנדבה לא.ט.ס. ושירתה זמן-מה בסרפנד.

בשנת 1948, כאשר נהרה העליה הגדולה לישראל, היתה מדריכה ואחות במחנות עולים ברעננה.

ב-1949 היתה בשליחות הסוכנות היהודית באירופה, במחנות העקורים בגרמניה.

ב-1950-1953 כיהנה כמדריכה חברותית ואירגונית במושבי עולים, בצעדיהם הראשונים להתישבותם.

משנת 1953 היתה מדריכה אזורית במושבי עולים.

ב-1955 הקימה את הספריה האזורית ב"שיכון סירקין" בכפר-סבא על שם "אהרן אמיר" (לשעבר זלנר, מעסקניה התרבותיים של ההסתדרות.) מטעם מועצת הפועלים ומשמשת כל השנים בתור מנהלת וספרנית.

חברה בועדה החקלאית של עירית כפר-סבא ובועדות אחרות.

ב-1965 אירגנה ספריה נוספת בשיכון עליה של כפר-סבא, בבית החדש של ההסתדרות, שעתידה להקיף את כל הסביבה ההולכת וגדלה.

נוסף לפעילותה הצבורית-חינוכית המסועפת הקימה משק חקלאי זעיר ומנהלת אותו עד היום.

עוד בנעוריה גילתה נטיה לכתיבה ופרסמה סיפוריה הראשונים במאספים רוסיים שונים בארץהולדתה, אסטוניה.

את השפה העברית רכשה בארץ. את פריביכוריה העבריים הראשונים החלה לפרסם ב"דבר הפועלת", "אומר" ולאחר-מכן ב"דבר", "הפועל הצעיר", "תלמים" ובקבצים שונים, כגון: "בית במושב", "עשור למושבי עולים","העליה השלישית" ועוד.

בשנת 1951 הופיע ספרה הראשון "אדם חדש נולד" (הוצאת "תרבות וחינוך" ליד ההסתדרות). ב-1953 ראה אור ספרה השני "אורות באופק" (הוצאת נ. טברסקי) וב-1965 יצא ספרה השלישי "בטרם שחר" (הוצאת נ. טברסקי).

שלושת ספריה זכו לבקורת טובה בעתונות וברדיו. בהם רוקמת המחברת בכשרון מסכת-חיים בארץ במשך קרוב ליובל שנים, בהיותה מעורה בחברה מיום עליתה לארץ. ספריה מרתקים אליהם את הקורא, הנהנה מהם בשל העלאת דברים, שרוח פיוטית וסנטימנטאלית נסוכה עליהם, בשפתם הבהירה, בסגנונם הנאה, בציורי נוף נהדרים, בכוח התיאור

השובה-לב, בחדירה מעמיקה פסיכולוגית של הדמויות העיקריות הפועלות בספוריה החינניים; טפוסים אכולים מרורים ומדוויים נפשיים וספוגים יסורים ואכזבות, בהתאכזר להם גורלם המר. היא יודעת לכבוש את לב הקורא ולהרטיט את נימיו בציוריה הרוויים תוגה חרישית ואווירה מילנכולית מוחשית, אך גיבוריה גוברים על האפלה שבחיים מתוך אמונה במחר טוב יותר.

צאצאיה: נחמה, יוסף, איתן (שחקן ה"אהל", אשתו דליה בת מיכאל ליכטנשטיין-אלרואי, ממשפחת ד"ר חיים ווייצמן).

נכדותיה: ליאורה (מורה מטעם צה"ל בעיירתפיתוח), רונית. (מ. ה.)

אסתר ברושי

נולדה בסלונים (פולין), י"ז אייר תרס''ג (27.5.1903).

לאביה הסופר משה יצחק וולך ז"ל (מחבר "משלי עם" בחרוזים. ראה כרך ג', עמוד 1222) ולאמה לאה בת משה רפלוביץ.

קיבלה חינוך בבית ספר תיכון. גמרה קורסים פדגוגיים של "תרבות" בוילנה בשנת תרפ"ב (1922).

היתה מורה בבתי ספר "תרבות" בהערים אלקוביסק וסלונים.

בשנת 1928 עלתה לארץ.

באותה שנה נישאה לעזריאל ברושי (ראה כרך ג', עמוד 1270).

שימשה מנהלת ומורה בבתי ספר לנערים עובדים בתל-אביב במשך 24 שנה.

כיום, פנסיונרית.

צאצאיה: מגן ברושי (ארכיאולוג. המנהל המדעי של "היכל הספר" בירושלים. רעיתו: עפרה לבית אזרחי. ילדיהם: מיכל עודד, מאיר, יואב יעקב); לאה.

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4678). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4678