Volume 15

Page 4685

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חזר לפתח-תקוה, ובעובדי במנוע של הבאר בפרדסו של יעקב קרול (הפרדס היחיד בימים ההם על טהרת עבודה עברית. (ראה כרך שני, עמוד 840) נקטעה ידו הימנית. האסון הזה, שזעזע בשעתו את צבור הפועלים בארץ, הועלה על סדר יומה של הועידה הראשונה לפועלי יהודה, אשר נערכה בעיןגנים, בחג השבועות, תרע"א (1911),כסעיף הרביעי בשם "הבטחת חייו של הפועל פריבר, שנגדעה ידו בפתח-תקוה" (לפי "הפועל הצעיר", גליון 18, א'

תמוז 1911). בועידה זו התנהל דיון רב-היקף ווכוח נוקב בדבר ייסוד קופת-חולים, אשר תבוא לעזרת הפועל במחלתו ובמקרה של תאונה בעבודה. הויכוח בועידה זו לא סוכם בהחלטה מפורשת על אירגון קופת-חולים ולא נקבעו אז יסודות קיומה ודרכי פעולתה. לועדה זו קדמו שתי ישיבות-הכנה, שנתקיימו בחוות בן-שמן, שטיפלו בבעיות השונות של הועידה, וביניהן הטיפול בחבר החולה . רק הועידה השניה של פועלי יהודה (חנוכה, תרע"ב 1911) החליטה על ייסוד קופת-חולים בלתי-מפלגתית של פועלי ארץ ישראל.

יעקב אורי מנהלל, ממייסדי קופת-חולים, כותב בין היתר ברשימתו, שפורסמה ב"דבר", ב-4 בינואר 1960 :

"אם רע ומר היה גורלו של הפועל בחוליו במחלה רגילה - כפל כפליים רע ומר היה מצבו במקרה של מחלה ממושכת, או במקרה של תאונה. התאונה הקשה, שקרתה לחבר ברוך פריבר , שידו נגדעה בשעת טיפול ברצועת המוטור של הבאר, הגדישה את סאת-היסורים וזעזעה את כל ציבור הפועלים בארץ. תאונה זו העמידה בפני ציבור הפועלים בארץ בכל חריפותה את בעיית קיומו ובטחונו של הפועל ותבעה תיקון למצב עגום זה. ידו הגדועה של החבר ברוך פריבר כיוונה את הדרך והכריעה את הכף לגבי כל המפקפקים והאדישים לצורך בארגון העזרה המדצינית ובהבטחת קיומו של הפועל בעל מחלתו".

למרות האסון התמיד בחקלאות בכפר-סבא כמנהל עיודה במטעי השקדים וחורשות האקליפטוסים.

ב-1913 הצטרף לשנים-עשר מתיישביה הראשונים של כפר-סבא ומאז ממשיך להתגורר בה, בהפסקה של שנים אחדות, בעת שהמושבה נהרסה שנית בפרעות מאי 1921 (בראשונה נהרסה כולה בעת מלחמת העולם הראשונה). ביתו שימש כבית-ועד לפועלי המקום.

ב-1922 נשא לאשה את אידה , בת שרגא באבסט , יוצאת אסטוניה (כיום בתחום-השפעתה של רוסיה הסובייטית (ראה את ערכה בעמוד 4677).

בשנים 1921-24 - אירגן את מוסדות ההסתדרות בפתח-תקוה וניהלם.

ב-1925-28 שימש כמנהל קופת-חולים במחוז הגליל ועמק-הירדן, בהתגוררו בטבריה.

בתחילת 1929 חזר לכפר-סבא, אירגן וניהל את סניפי קופת-חולים בשרון (המרפאה הראשונה בכפרסבא הוקמה ביזמתו).

ביתו וחצרו שימשו כמחבוא ל"כלים" (נשק) של ההגנה.

בשנים 1943-1950 אירגן וניהל את מחלקת מס-המקביל של קופת-חולים במחוז השרון ועמק חפר, כשמשרדו היה בפתח-תקוה.

ב-1951-53 שימש במנהל בית-החולים של ההסהדרות לחולי-שיתוק (מבוגרים וביחוד ילדים) "בית פינסטון", שהיה אז ברמות-השבים,

עם צאתו לפנסיה (1953 ) חידש את משקו החקלאי בכפר-סבא.

מאז ומתמיד פעיל בחיי הצבור ובמוסדות רבים: "קרן קיימת לישראל "קרן היסוד", "ליגה למלחמה בשחפת", "קופת מילווה" בכפר-סבא וחבר ההנהלה עד היום (כעת סניף של בנק הפועלים).

חבר בועדות שונות של עירית כפר-סבא, פעיל בהסתדרות העובדים ובמפלגת פועלי ארץ ישראל, חבר ועד המפקח ליד מרכז קופת חולים, שופט לשעבר במשפטי השלום בפתח-תקוה, טבריה וכפרסבא ועוד.

ביחוד בולט בפעולתו שבשדה החינוך והתרבות. מרצה בפני הנוער ותלמידי בתי-הספר העממיים בכפר-סבא על ידיעות הארץ ובנושאים שונים אחרים.

ב-1912 העלה לארץ את אחיו הצעיר, יוסף, שנפטר בכפר-סבא (1918) בעת מגפת הטיפוס בין מגורשי יפו-תל-אביב על-ידי השלטונות התורכיים במלחמת העולם הראשונה.

בתחילת שנות העשרים עלו לארץ שני אחיו: אהרן (פסל-אמן ידוע בתל-אביב) וחיים. אמו, שלוש אחיותיו ואחיו נספו בשואה.

צאצאיו: נחמה, יוסף, איתן (שחקן ה"אהל", אשתו - דליה בת מיכאל ליכטנשטיין - אלרואי, ממשפחת ד"ר חיים ווייצמן)

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4685). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4685