Volume 15

Page 4734

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה: חבר מרכז הצה"ר, קצין נציבות בית"ר, חבר ההנהלה הראשית -של הצופים ברומניה.

השתתף בקוגגרס שיל התנועה הציונית החדשה בקרקוב ב-1935.

בספטמבר 1935 עלה לארץ.

היה פעיל ומפקד בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).

ב-1939 נאסר ונשפט ל-10 שנות מאסר עבור פעילות במחתרת אצ"ל. שוחרר ב-1942.

בשנת 1942 נשא לאישה את חיה בת הרב אברהם ברוידא.

פעיל במסדרים: "מיסדר ז'בוטינסקי" ולשכת הבונים החופשים "ברקאי" בתל-אביב.

שירת בצה"ל בדרגת קצין.

בעל חברה א. אילון בע''מ, לעבודת בנין.

כיום - קבלן לבנינים.

הרב דב בר אברמוביץ (שחר)

שמו היה דב אריה , והשתמש רק בשם דוב בער, השם אברמוביץ קיבל בבואו לארצות הברית, אחרי שחבריו הרבנים הסבירו לו ששם המשפחה הנכון שלו שחר קשה לבטאו באנגלית.

נולד בנבולניק (ליטא )בשנת תר"כ (1860.

לאביו הרב אברהם מנחם ב''ר משה שחר (נסמך לרבנות, לא רצה להשתמש ברבנות ע''מ לקבל שכר. ולכן נתמנה לשו"ב בעיר וואבאלעק, בשנת תרל"ה (1875). בגיל 50 שנה עלה לירושלים עם בנו דב בר, שהיה אז בגיל 15, א. מ. היה מגיד שעור בתלמוד בביהכ"נס הגדול של מאה שערים עד יום מותו בט"ו טבת תר"ן ונקבר בהר הזיתים) ולאמו מנוחה בת הרב יצחק (רב בעיריה הסמוכה לבירז, פלך קובנא, נפטרה בשנת תרס"ה (1905) בירושלים.

קיבל חינוך מסורתי בחדר. בן שתים עשרה היה כאשר הובא לירושלים בשנת תרל"ב (1872). בה גדל ילמד תורה בישיבת "עץ חיים" ממוריו הרבים. רבי יהושע בצלאל קופל קנטורוביץ - שנקרא ר' בצלאל מאלטשער (ראה כרך ג', עמוד 1107) והרב לושה נחמיה כהנוב - שנקרא הרב מחסלביץ (ראה כרך א', עמוד 56).

בגיל צעיר נתמנה על ידי הרב שמואל סלאנט, רבה של אחת משכונות ירושלים (ראה כרך א', עמוד 284) במקום חותנו ר' מעשיל חרל"פ מזאבלין.

היה מורה הוראה בשכונת "בית יעקב" בירושלים.

נשא לאשה את מרים בת הרב רפאל משה חרל"פ, שהיה רב בזאבעלן (בגיל שמונה עלתה לארץ יחד עם הוריה והתישבו בירושלים. נתמנה ע"י הרב שמואל סלאנט זצ"ל (ראה כרך א', עמוד 284) בתור מורה הוראה בשכונת "בית-יעקב" ומגיד השעורים שמה בבית הכנסת. אחרי פטירתו בשנת תרמ"ח (1888 נתמנה חותנו הרב דב בר הנ"ל

במקומו. נפטרה בירושלים בט"ו חשון תש''ט והובאה לקבורה בסנהדריה).

בשנת תרנ"ב (1892) הוזמן ברבנות בפילדלפיה ובניו-יורק.

פעל הרבה לחיזוק היהדות באמריקה והיה ממייסדי אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה.

בתרס"ה (1905) ביקר בארץ.

בשובו מביקורו בירושלים נתמנה לרב בס''ט לואיס וכיהן שם ברבנות חמש-עשרה שנה.

ממייסדי המזרחי באמריקה. יחד עם הרב א''מ אשינסקי עמד בחליפת מכתב

ים עם הרב ריינס , עוד קודם הוועידה הראשונה של המזרחי - ונשאו ונתנו עמו בדבר בואו לאמריקה לשם עבודה ארגונית, אך הדבר לא נסתייע.

בעירו ס"ט לואיס היתה אחת מאגודות המזרחי החשיבות בתקופתו הראשונה, הידועה בשם "אגודת המזרחי" (נוסדה בשנת תרע"ב-1912).

על הכרוז לקראת הוועידה הראשונה של המזרחי באמריקה (ראה קובץ היובל של המזרחי באמריקה, תרצ"ו-1936, עמוד 18) הוא חתם כנשיא.

בוועידה זו, שהיתה ביום ה' אייר תרע"ד (1.5.1914) בסינסינטי). הוא נבחר בתור נשיא המזרחי באמריקה ועמד בכהונה זו - שנתיים.

הוא דרש, שהמזרחי יכוון עניינו של היחיד. "בשום אופן לא אוכל להסכים לאחי וחברי, הנמצאים בין חברי המזרחי או הציונים, האומרים, שהדת הוא ענין פרטי הנוגע לכל איש בייחוד לפנימיותו ולדעתו, להנהגתו ולחפצו" (מתוך מאמר בכתב-ידו. עמד על כך, שהמזרחי יחדיר את ההכרה שבארץ ישראל חייבים להתנחל על פי התורה והמצוה: , - - - אין אנחנו רשאים לוותר על שאיפתנו שכל ישראל בישבם על אדמתם ישמרו תורה ומצוות, ככתובים ומסורים לנו מאבותינו".

בתקופה הראשונה של המזרחי באמריקה היה הוא אחד האישים המרכזיים בתנועה ומראשי הפעילים בה. בייחוד נתן דעתו לעבודה המעשית בא"י.

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4734). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4734