Volume 15

Page 4741

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ומנהיגי ערבים ידועים. שלהבת הצליח בקשר זה והתיידר מאד עם לוי ונפגש עמו יום-יום.

מירושלים הודיעו לו, שהידיעות מ"הקשר החדש" הן מצוינות, ועליו להמשיך בו. ביקש ממנו להודיע להם מיהו "המקשר החדש"? יעצתי לו לא למסור את השם. כעבור זמן הופיע "הגאון" ראובן שילוח במשרד החוץ שלנו בניו-יורק, והופתע לשמוע, שהמקשר הוא "הבוגד" גוי לוי, שהוא (שילוח) וחבריו היו מעונינים להרחיקו. בסופו של דבר, נפגשו עמו: שרת, אבא-אבן, שילוח ואחרים...

באותו זמן פגשתי בניו-יורק את ידידי דן-פינס, מעורכי "דבר". ספרתי לו על תוצאות ה"בירור" של הקונסוליה (שלהבת) ביחס ללוי, אמרתי לו: בתור אדם ישר, בפי שאני מכירך, עליך לתקן את השגיאה שעשית בהתקפתך על לוי ב"דבר". הוא הסכים, ויחד ביקרנו את לוי בביתו, והדבר הסב נחת רוח ל"נאשם" שהפך ל"זכאי"...

אחרי פרישתו מעבודתו ב"ניו-יורק טיימס" הקדיש את זמנו, מרצו וקשריו לסייע ליהודים בארצות-ערב ובצפת אפריקה. לא אחת מהגזירות בוטלו בזכות השפעתו האישית הישירה על שליטי ערב.

בערוב ימיו שימש יועץ ליחסי ציבור של הממשלה הצרפתית בארצות הברית. בתפקיד זה עבד עם שלושת שגרירי צרפת בואשינגטון, ביניהם מוריס קו די מוריאל, שר החוץ הצרפתי הנוכחי בממשלת דה-גול. עבור שירותיו לצרפת זכה להערכה מהנשיא דה-גול, והוענקה לו חברות של קצין כבוד בגליון הצרפתי.

השפעתו בחוגי הסינאט והקונגרס האמריקאי כייעה מאחורי הקלעים כמה וכמה מזימות והתנכלויות של ארצות ערב נגד מדינת ישראל. הוא לא היה שייך לקבוצת "הבחורים שלנו".

המהווים את הלוז של שירות החוץ למדינת ישראל. זה לא מנע כמה משרי המדינה ואישיה ליהנות מעצתו. נסיונו וקשריו לטובת הארץ אשר כה אהב, וירושלים שבה נולד וגדל, העיר שבה הקים אביו שכונה שלמה מחוץ לחומותיה.

נפטר בניו-יורק י"ז ניסן תשכ"ה (19.4.1965).

בניו: פרידי (יצחק דוד); רוברט (נתן).

אליעזר ט"ש (טור-שלום)

נולד בסמיאטיץ' פלך גדודנה פולין, בא' בשבט תרנ"ז (4 בינואר 1897).

לאביו יצחק-צבי טור-שלום תלמיד חכם ומשכיל, מלמד עברית תנ"ך ותלמוד. נספה בטרבלינקה בכסלו תש"ג (נובמבר 1962), ולאמו תמה בת משה שוסטר, מסמיאטיץ' (נספתה בטרבלינקה בכסלו תש"ג נובמבר 1942).

נתחנך ב"חדר מתוקן" של אביו, בו קיבל

ראשית השכלתו, המשיך בישיבה בסלונים ובישיבת "תורה ודעת" בלידא, בה הורו לימודים עבריים

מהמארגנים בישיבה חוג (בשם "התחיה"), (בעברית) וכלליים כמספר שעות לימוד התלמוד. שמטרתו היתה להחדיר בכל הישיבות רעיון הציונית, ההשכלה והדיבור העברי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לסמיאטיץ.

הכובשים הגרמנים יסדו בסמיאטיץ' בית ספר גרמני לילדי ישראל, שהלימוד בו היה חובה, והוא נתמנה למורה ללשון העברית, אירגן קבוצת "צעיריציון", יסד שיעורי ערב לעברית וחוגים לספרות ולמחשבת ישראל, שקד על אירגון "הגנה" ועל הרחבת הפעולה בקהילות שבסביבה. ביקר והירצה באגודות הציוניות ויסד אגודות חדשות בשם "ועד מחוז סמיאטיץ'", שהוא היה מזכירו.

ציר ב"ועידה הציונית הראשונה בליטא-נגב בביאליסטוק בשגת תרע"ח (1918). בועידה זו נבחר למזכיר העברי של הועידה ולחבר הועד הגלילי של "ההסתדרות הציונית וצעירי-ציון בליטא נגב" (ליטא הדרומית).

מהמורים הראשונים ב"בית הספר העממי העברי הראשון" ובגימנסיה בביאליסטוק.

בתרע"ח (1918), לפני היות הסתדרות "תרבות" בפולין, יסד בביאליסטוק קורסים למבוגרים בשם "תרבות", שהתקיימו בהנהלתו שש שנים. קורסים אלה היו למעשה הכשרה נפשית ולשונית לעליה, ומאות מחניכיו עלו אז לארץ.

כציר מביאליסטוק השתתף ב"מועצה המוקדמת לעניני חינוך ותרבות" בווארשה (תמוז תרפ"א 1921) בועידה הראשונה של "תרבות" בפולין, וארשה, (1922), וכן בכל שאר ועידותיה עד עלייתו לארץ.

היה חבר הועד הגדול של "תרבות" בפולין.

בתרפ"ד (1924) הועבר מטעם מרכז "תרבות" לבריסק דליטא.

שם נשא לאשה את צפורה בת יצחק דוד קנר, נצר הבעל שם טוב (אמה, שרה רחל הורודצקי,

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4741). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4741