מהנדסים לשרות המדינה והעם, מטילות על המכון הטכנולוגי בישראל תפקיד ממלכתי ראשונה במעלה במפעל ביסוסה ופיתוחה של מדינת ישראל". ואת התגשמות תכניותיו אפשר לראות כבר היום.
בתשכ"ה (1965) פרש מהנהלת הארכיון, מטעמי בריאות.
בתשי"ח (1958) הוענק לו "פרס דב הוז" של עירית תל-אביב על זכויותיו ב"הגנה".
יהודית הררי
(המשך לערך שלה שנדפס בכרך שני, עמוד 831) בשנת תשי"ט (1959) נדפס ספרה "אשה ואם בישראל" (500 עמודים), בהוצאת "מסדה". בקובץ "על ראשונים" מאמר על יצחק אפשטיין "המורה" - מאמר על שמחה וולקומיץ, בונה בית-הספר הכפרי בארץ ו ובספר היובל של הסתדרות המורים (תשי"ג) - מאמר גדול בשם "משלב אל שלב", על התפתחות החינוך בארץ.
לאחר פרישתה לפנסיה, היא עובדת בהתנדבות כחברה במוסדות שונים: בהנהלת "הארכיון של הסתדרות המורים", בהנהלת "קל עילן" (קרן לימודים על-יסודי לילדים נפגעים), יחד עם הנהלת מחלקת החינוך של עירית תל-אביב.
חברה בועדת השמות של עירית תל-אביב, ודברה פעילה בארגון המורים הוותיקים.
השנה תמלאנה לה שמונים שנה, שחמשים מהן הקדישה לחינוך הדור בארץ, ורבים מתלמידיה ממלאים תפקידים חשובים במדינת ישראל.
פרס-כבוד, במסגרת הפרס לחינוך של עירית תל-אביב, הוענק לה בתשכ"ה, על שירותה בטיפוח החינוך העברי היסודי בארץ, ובמיוחד בתל-אביב, לאות הוקרה על פעולתה הברוכה, בהגיעה לגבורות.
ד"ר ברוך בן-יהודה (ליבוביץ)
(המשך לערך שלו שנדפס בכרך שני, עמוד 980) בימי כהונתו קמה מדינת ישראל. ונתמנה למנהל מחלקת החינוך במדינה, ואחר כך למנהל הכללי, הראשון, של משרד החינוך והתרבות.
בתשי"ב חזר לגמנסיה "הרצליה", כמנהל המוסד ובתפקיד זה הוא משמש עד היום.
בראשית תש"א (1941) נבחר להנהלת הגימנסיה הרצליה, ובחורף תש"ו נשלח לסיור לימודי, לחקור את מצב החינוך בבתי-הספר בארצות-הברית, כדי להכין תכניות לבנינה החדש של הגימנסיה, ולארגון בוגרי המוסד הזה ברחבי ארצות-הבירת.
משנת תש"ד שימש גם יו"ר ועדת התרבות המרכזית של הסתדרות המורים בארץ, וזמן מה יו"ר המחלקה חישובית בחברת "ידע עם".
בתשי"ד הוזמן על-ידי האוניברסיטה העברית לעבוד בה כמורה מן החוץ - יום-יומיים בשבוע - בבית הספר להכשרת מורים למתמטיקה לבית הספר העל-יסודי ובהדרכתם. גם בתפקיד זה הוא מכהן עד היום היה הנאמן וראש ועדת השופטים של חידון התנ"ך הארצי הראשון (הסדרים שהנהיג בו נוהגים עד היום) וכן היה בין שופט- חידון-התנ"ך הבינלאומי הראשון.
היה מיוזמי רעיון החדרת התודעה היהודיתהישראלית בבית הספר, והרצה הרבה על שיטת הביצוע של הרעיון הזה.
חבר ועד החינוך, המועצה העליונה לתרבות נתמכת, והמועצה לענין החינוך התיכון, ועוד.
זכה ב"פרס לחינוך" (תשכ'"ה) של עירית תלאביב על מפעל חייו בשדה ההוראה, כמחנך ותיק, כמורה למורים וכמחדש בשיטות החינוך.
הלכו לעולמם: יעקב אחוה (פרוז'נסקי)
נפטר בבילינסון, י"א, תמוז תשכ"ה (11.7.65) והובא לקבורה, בקיבוץ עינת (ראה כרך ד', עמוד 1657)
מאיר אבולעפיה
נפטר בטבריה, ה' ניסן תשכ"ה (7.4.65) (ראה כרך י"ב, עמוד 4000)
אליאב אלון (פייקוביץ)
נפטר בחיפה, אור ליום ח' בכסלו תשכ"ו (2.12.65) (ראה כרך ה', 2183)
יעקב אהרוני (אהרונוביץ)
נפטר ברחובות, ה' בכסלו תשכ"ו (29.11.65) (ראה כרך ה', עמוד 2204)